תנועת אומ"ץ - נ.צ. לדמוקרטיה - מאמרים אקטואליים
רב שיח בהצעות שר המשפטים
כתב : ברוך מאירי - 01/03/2008

 
 
שופט בית משפט העליון (בדימוס) אליהו מצא:
 
קבוצות מיעוט תיפגענה
 
 
    
 
שופט בית משפט המחוזי בתל-אביב (בדימוס) אורי שטרוזמן:
 
לשופטים בעליון היו מניעים פוליטיים


     
  את שנת כהונתו הראשונה של שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, הגדיר מנחה רב השיח, כ"אחת השנים הסוערות במערכת המשפט בישראל". השאלה הראשונה שהוצגה בפני משתתפי הרב השיח הייתה גם הקשה שבשאלות: האם יש בהצעות שר המשפטים, כדי להביא לשיפור במערכת המשפט, או שהיא מהווה סכנה לדמוקרטיה הישראלית?
עו"ד יראון פסטינגר: "עצם הצגת נושא הרפורמה בשאלה, אם היא מסכנת את הדמוקרטיה, היא מעוותת ובלתי צודקת. מדובר כאן בויכוח אידיאולוגי עמוק בחברה הישראלית ולא בעניין אישי של פרופ' פרידמן.
"השאלה של סכנה לדמוקרטיה מסיטה את הויכוח למקום אחר. הטענה כאילו שר המשפטים מסכן, בהצעותיו, את הדמוקרטיה –היא טענה לא רצינית. כפי שאמרתי, מדובר כאן בויכוח אידיאולוגי עמוק, שהושתק בארץ במשך שנים רבות. ועתה לא היה מנוס אלא להעלותו על פני השטח".
השופט (בדימוס) אורי שטרוזמן: "מנחה הערב שאל אם יש בהצעות סכנה גדולה או שיפור? ובכן, חוסר האימון במערכת המשפט בכלל, ובבית משפט העליון בפרט, החל עוד לפני שהשר פרידמן העלה את הצעותיו. אני רואה בהצעות שר המשפטים, כמי שרוצה להחזיר את השפיות למערכת המשפט".
עו"ד משה גורלי: "בלי ספק, השר פרידמן יוצא דופן מקודמיו בתפקיד. בראש וראשונה מעמדו והרקע המשפטי שלו, שונים מקודמיו; השרים הקודמים תמיד חסו תחת גלימתו של נשיא, או נשיאת בית משפט העליון.
"השר פרידמן אכן הגיע לתפקידו עם אג'נדה מסודרת, שאחת ממטרותיה היא הקטנת סמכויותיו של בית משפט העליון".
השופט (בדימוס) אליהו מצא: "כאשר אני שומע את מר פסטינגר מדבר על בית משפט העליון, כפי שהוא דיבר, לרגע היה נדמה לי שנקלעתי לדיון על... המאפיה הסציליאנית. פרופ' פרידמן התמנה לתפקידו לא בשל היותו מומחה בענייני חוזים. אלא מטעמים אחרים. ייתכן, שכמה מהצעותיו מצדיקות דיון ציבורי. אולם צריך לזכור, שגם הצעתו, לשינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים, נדונה כבר על-ידי ועדה מיוחדת, שהגיעה למסקנה שאין מה לשנות. הצעות השר פרידמן, אם אכן הן תתקבלנה, יגרמו לכך, שיהיו לנו בארץ שופטים מטעם. בזה אני רואה את הסכנה הגדולה לדמוקרטיה.
"המכנה המשותף בכל הצעותיו של שר המשפטים הוא אחד: ניסיון ברור לכרסם במעמדו של בית משפט העליון, ושל מי שעומד בראשו. אם הצעותיו של שר המשפטים, חלילה, תתקבלנה –אזי קבוצות המיעוט במדינת ישראל צריכים להיות מודאגים: הדתיים והחרדים, הערבים, ההומואים ואזרחים משכבות כלכליות נמוכות. מהם תישמט ההגנה".
פרופ' מיכאל קורונאלדי: "הצעותיו של שר המשפטים עלולות לפגוע במרקם העדין של הפרדת הרשויות, שהיא היסוד לדמוקרטיה. השר פרידמן הוכיח, בהצעותיו, שהוא מייצג את הפוליטיקאים.
"אני מופיע בבג"צ, כעורך דין, מזה 45 שנים. לכן, אני יכול לקבוע בוודאות: בלי הבג"צ מדינת ישראל הייתה נראית אחרת. בלא הגנה על האזרח. לכך אני יכול דוגמאות רבות. אסתפק באחת מהן: בלא בג"צ לא היה מי שיגן על זכויות האתיופים, שהמדינה רודה ומתעללת בהם בלא רחם.
"שר המשפטים אינו סומך על השופטים. הוא רוצה לרסנם. הרפורמות המוצעות על-ידי השר פרידמן מכוונות להגביל את סמכויות בית משפט העליון, ולפגוע בכך בכל מערכת המשפט בישראל".
עו"ד רון גזית: "תפקידו של בית משפט העליון הוא להגן, בראש ובראשונה על החלשים, שקולם לא נשמע. ואם, חלילה, הצעות שר המשפטים תתקבלנה, הרי הציבור החלש יהיה הנפגע העיקרי.
"הקושי הגדול, כך אני רואה את הדברים, גם אם הצעות שר המשפטים לא יתקבלו –הנזק כבר נגרם. בהצעותיו מנסה, למעשה, השר פרידמן, להדיח מתפקידה את נשיאת בית משפט העליון ולמנות את... עצמו במקומה. הוא נוטל מנשיאת בית משפט העליון סמכויות ומעבירן אליו. אני רואה כאן טירוף מערכות מוחלט".
הצעת שר המשפטים לשינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים :
על-פי הצעת שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, יחולו שינויים מרחיקים לכת במספר ובהרכב הוועדה לבחירת שופטים. כיום וועדה זו מורכבת מתשעה אנשים: 2 שרים, 2 חברי כנסת, שלושה שופטי בית משפט העליון ושני עורכי דין, נציגי לשכת עורכי הדין. כלומר: לוועדה יש רוב של משפטנים.
הצעת שר המשפטים: מספר החברים בוועדה יגדל מתשעה ל-11: מספרם של שופטי בית משפט העליון בוועדה יוקטן משלושה לשניים בלבד. יתווספו להם: שופט בית משפט המחוזי שימונה על-ידי הממשלה; 2 שרים, 2 חברי כנסת, 2 חברי לשכת עורכי הדין, נציג ציבור שימונה על-ידי הממשלה ונציג האקדמיה שימונה על-ידי האוניברסיטה.
עו"ד נעמי וייל: "השיטה הנהוגה בישראל, לבחירת שופטים, היא השיטה הטובה ביותר. הראיה: מדינות בעולם רוצות לחקות את השיטה. הכנסת שופט מחוזי בדימוס להרכב הוועדה לא מקובלת עלי. לשופט בית משפט מחוזי בדימוס יכולים להיות שיקולים שונים הנובעים מתסכול וחשבונות אישיים".
 
השופט בדימוס, אורי שטרוזמן: "לי ולחברי, אין אימון סוחף בבית המשפט העליון, אבל יש לי אימון מלא בפירושים החוקתיים שהוא נותן, על אף חילוקי הדעות שיש בינינו. אנחנו נגד אקטיביזים שיפוטי בהם נכנס השופט לסוגיות אחרות. אני רוצה להביא להביא כדוגמה את החלטת הבג"צ, בהימנעות היועץ המשפטי לממשלה, מלהעמיד את ראש הממשלה, אריק שרון, לדון במספר פרשות שנחקרו על-ידי המשטרה?
"שופטי בג"צ קבעו, כי העמדתו לדין תביא לשינויים בסדרי ממשל. אני רוצה לומר: שופטי בית משפט העליון קבעו את הדברים הללו במטרה לאפשר את הפינוי מגוש קטיף. ראש הממשלה שרון עשה סיבוב פרסה בדעותיו, כדי שלא יעמוד לדין. והוא אכן לא הועמד לדין.
"אם בית משפט העליון רוצה לעסוק בעניינים פוליטיים, אז הרכבו צריך להיות מאוזן עם דעות מאוזנות, מבחינה פוליטית".
שופט (בדימוס) אליהו מצא: "קשקוש מוחלט... חזון אפוקליפטי שאיני יודע מהיכן השופט שטרוזמן נטל אותו. בית המשפט העליון מאוד מאופק ומרוסן, כשהוא נדרש לדון בעניינים פוליטיים.
"אם קודם אמרתי שיש לי הרגשה שאני מאזין בדיון על המאפיה הסיציליאנית, עכשיו אני מרגיש עצמי כחלק מהמאפיה... שכן, אני הוא השופט שכתב את ההחלטה בעניינו של אריק שרון. לפני כתיבת ההחלטה עשיתי בדיקה של חומר הראיות, נגד ראש הממשלה שרון, והגעתי למסקנה שפרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל שגתה בהמלצתה להגיש כתב אישום ואילו היועץ המשפטי לממשלה מזוז צדק, בהחלטתו שלא להגיש.
"אני שולל באופן מוחלט את הצעת שר המשפטים לעריכת שינויים בהרכב הועדה לבחירת שופטים. עצם העובדה שאנחנו נעניק לממשלה את האפשרות למנות חברים לוועדה, מלבד נציגיה, יש בה פסול. הרי מדובר כאן במינויים פוליטיים ברורים".
השופט (בדימוס) אורי שטרוזמן: "האומנם בג"צ מאופק? כיום הוא ממלא מקום של פצ"ר והוא דואג לא להעמיד אנשים לדין כדי לא לפגוע בממשל תקין וביחסי ישראל עם ארצות אחרות... אני לא רוצה שבג"צ יקשור לי את הידיים"...
עו"ד משה גורלי: "היוזמה להגדיל את מספר חברי הועדה באה בעקבות העובדה, שבית המשפט שלט, ללא מיצרים, במינוי שופטים, ובמיוחד לבית משפט העליון. אבל מכאן ועד להטלת דופי בישרם של שופטי בית משפט המחוזי, שעשויים להתמנות כחברי הועדה, הדרך ארוכה".
עו"ד יראון פסטינגר: "בהיותי עורך דין פעיל לא קל לי להתעמת עם שופט בית משפט העליון בדימוס (השופט מצא: "תרגיש חופשי"...). הטענה כאילו הכול החל מאז משפטו של אריה דרעי, היא טענה לא נכונה. ההתקפות על בית משפט העליון החלו עוד בתקופת כהונתו של יצחק רבין ז"ל כראש ממשלה. כולנו זוכרים את הביטויים החריפים. כמו 'הם מחוקקים חוקים מטופשים' ועוד ביטויים חריפים מהסוג הזה.
"הגיע הזמן לשנות את השיטה הקיימת, לפיה חבר מביא חבר. שר המשפטים פרידמן מגלה אחריות ציבורית, ולכן אנחנו צריכים לתמוך בהצעתו".
פרופ' מיכאל קורינאלדי: "השאלה איננה רק שאלת הרכב ומספר החברים בועדה לבחירת שופטים. לא ניתן לשנות מסורת של 60 שנה, מבלי לערוך דיון מעמיק בנושא. השאלה היא: פומביות דיוני הועדה. אני סבור שהדיונים בוועדה חייבים להיות פומביים ולא חשאיים.
"לכן, מה שאני מציע הוא: מינוי ועדת מומחים, שתבדוק באופן יסודי את הנושא. אני מניח שבסופו של דבר יימצא האיש שיהיה מקובל על כולם, שיעמוד בראש הועדה".
עו"ד נעמי וייל: "האקטיביזים השיפוטי החל עוד בתקופתם של נשיאי בית משפט העליון אגרנט ולנדוי. הם חידשו בפסקי הדין שלהם דברים שלא היו עד אז במדינה: חופש העיתונות, חופש העיסוק, חופש הביטוי.
"בהצעותיו של השר פרידמן איני רואה כול חידוש. מלבד דבר אחד: בכל הצעה והצעה ישנה עקביות של ניסיון לקעקע בבית משפט העליון, ושל מי שעומד בראשו. ההתקפות החוזרות על בית משפט העליון מחלחלות, בסופו של דבר, לציבור הרחב".
 


לדף קודם  /  לראש הדף
הוספת תגובה חדשה
שם

עד 150 תווים
תגובה
 
קוד
תגובות
    לא נמצאו תגובות.
 
נ.צ. לדמוקרטיה
מאמרים אקטואליים
מושגים בדמוקרטיה
ארכיון מאמרים
שלח לחבר הדפס מפת אתר
English שאלות קישורים
office@ometz.org.il פקס 03-5600469 טלפון 03-5605588 דרך בגין 44, תל-אביב, מיקוד 6618360
אפשר להפיץ דף זה באמצעות דואר אלקטרוני, לשמור במחשב האישי, להוריד משרת אינטרנט ולהציגו בפני קהל. כל זאת מבלי לשנות או לפגוע במבנה הדף. על דף זה חלים חוקי זכויות יוצרים. אין לערוך אותו ו/או לעשות בו כל שימוש שלא למטרות שלשמן נועד.
עורכת האתר: מיכל אדר, דוברת תנועת אומ"ץ.
© כל הזכויות שמורות לתנועת אומ"ץ.