משפטי, מתכבדת לפנות אליכם כדלקמן:

1. בימים אלה מתפרסמות ידיעות רבות ושונות בעניין האפשרות להסדר טיעון עם יו"ר האופוזיציה, מר בנימין נתניהו (להלן: "נתניהו"), בהקשר לעבירות בהן הוא מואשם בביהמ"ש המחוזי בירושלים (שוחד, מרמה והפרת אמונים).

2. למותר להזכיר, כי החקירה המשטרתית הובילה להמלצות חד משמעיות של פרקליטות המחוז והמדינה להעמיד לדין את נתניהו בשלוש עבירות שוחד חמורות, שאם יורשע בגינן, העונש הצפוי הוא מאסר וקלון.

3. כך מצאנו כי היועץ המשפטי, מר אביחי מנדלבליט, החליט, בניגוד לעמדת הפרקליטות, לעשות "הנחות" מפליגות ולהעמיד את נתניהו לדין רק בגין עבירת שוחד אחת ועבירת הפרת אמונים.

4. עוד יצוין כי כאשר המשטרה סיימה לחקור פרשה אחת או שתיים, החליט מנדלבליט להמתין לסיום חקירת כל הפרשיות לפני שיגיש כתב אישום. המתנה זו ארכה זמן רב, מיום תחילתה ועד היום. בתקופה זו חזר וטען נתניהו כי " לא היה כלום, אין כלום, ולא יהיה כלום".

5. והנה הגענו לשלב המשפט, והעדים החלו להישמע.

6. לפתע, החלו להתפרסם הידיעות בדבר הרצון להגיע להסדר טיעון, וזאת בין היתר, לאור פרישתו של היועץ המשפטי לממשלה, הצפויה לסוף חודש ינואר 2022. התפרסמה ידיעה כי חשוב לסיים את ההליכים טרם שמנדלבליט יסיים את תפקידו, שכן אם יבוא יועץ משפטי חדש - לא בטוח שתתגבש עסקה.

7. תמוה הוא המצב, אם אמנם יש הצדקה כלשהי להסדר טיעון, הרי זו יכולה לבוא גם אחרי פרישתו של מנדלבליט ואין כל חשיבות לעובדה כי הוא בתפקיד. כל יועץ משפטי שעומד על עקרונותיו ידון בתיק לגופו של עניין ולא לגופו של איש, ואין כל משמעות לפרישתו של גורם זה או אחר.

8. מה הרציונל לזרז הסדר טיעון בשל פרישתו של היועץ המשפטי לממשלה? וזאת במיוחד כאשר נתניהו טוען שאם לא ייעשה הסדר טיעון, לא ייעשה לו צדק בבית-המשפט. היות ואינו סומך, לכאורה, על מערכת המשפט שתעשה צדק, כיצד הוא מסכים לבוא ולהציע הסדר טיעון בפני בתי-המשפט, שבהם הוא לא מאמין? שכן ייתכן מצב בו בית-המשפט לא יקבל את ההסדר.

9. מבלי להיכנס לשאלה אם הסדר הטיעון הוא מקל או מחמיר עם נתניהו, מה ההיגיון בכך שבשלב א' היועץ המשפטי נתן לו הנחה כבדת משקל של ביטול שני סעיפי שוחד, וכיום מבקש להוריד את סעיף השוחד האחרון שנותר, לבטל סעיף שוחד בתיק 2000 (מוזס) ולהסתפק בעונש סמלי של עבודות שירות.

10. התמיהות הן לא לגבי התנהלותו של נתניהו, אלא יותר לגבי התנהלותו של היועץ המשפטי לממשלה, שעושה הכל טרם פרישתו להביא את מי שניתנו לו הנחות כבדות משקל טרם הגשת כתבי האישום להסדר מקל וחסר היגיון.

11. בימים אלה מדובר על הקמת ועדת חקירה לחקר פרשת הצוללות, כפי שדרשה תנועת אומ"ץ בעבר, וסוף-סוף הממשלה החליטה לאמץ דרישה זו.

12. יש לחזור ולהדגיש כי נוכח מודעותם ומעורבותם הישירה של אזרחי מדינת ישראל בתהליכים הציבוריים והמשפטיים בעניינו של נתניהו, ונוכח חומרת האישומים מן הראוי שיעשה משפט אמת, להרשעה או לזיכוי, למען יראו וייראו.

13. מה גם, שמשפט אמת יחזק את אמון הציבור במערכת המשפט כולה."

לראש הדף

עול לביטול החרם בפועל שהטילה סיעת הליכוד בכנסת על וועדות הכנסת.

להחרמת וועדות הכנסת בידי סיעה גדולה בכנסת כמקשה אחת, אין תקדים בפוליטיקה הישראלית. היא פוגעת אנושות בכללי המשחק הדמוקרטי גורמת לכנסת למצב בלתי אפשרי מבחינה תפקודית, עובדה הפוגעת אנושות בדמוקרטיה ובאינטרס הציבורי.

כיו"ר הכנסת לשעבר אתה בוודאי יודע כי לרשות האופוזיציה עומדים כתמיד, שלל כלים לגיטימיים פרלמנטריים למאבק בממשלה שזכותה להשתמש בהם כדי להחליף את הממשלה ולהתנגד לה.
אי-השתתפות בליבת העשייה בכנסת אינה כלי לגיטימי כזה, גם אם האופוזיציה סבורה כי קופחה בחלוקת הוועדות בכנסת.

להלן חלק משלל הנזקים הבולטים הנגרמים מחרם על וועדות הכנסת:

א. בגלל החרם על הוועדות, הוועדה לביקורת המדינה בכנסת לא הוקמה שכן בראשה אמור לעמוד חבר אופוזיציה. המשמעות היא שכיום אין פיקוח של הכנסת על דוחות מבקר המדינה ואיש לא בודק אם הם נאכפים. בגלל החרם על הוועדות.

ב. החרמת הוועדות פירושה גם שחברי האופוזיציה לא פוקדים את דיוני ועדת החוץ והביטחון ואין להם מושג מה קורה בזירה הביטחונית אינו מאתגר כרגע את מדיניות הממשלה, ואין שום פיקוח על המהלכים שלה.

ג. אי התכנסות ועדות משנה חשובות ביותר שהאופוזיציה הייתה אמורה לעמוד בראשן - ועדות משנה שעוסקות בתפיסת הביטחון, במוכנות של צה"ל ובכל משאבי האנוש בצבא (פגועי נפש, שיקום נכים ועוד).

ד. גם ועדת האתיקה, שהיא למעשה בית המשפט לחברי כנסת, לא מתכנסת נוח לכולם וכשלא צריך לתת דין וחשבון על התנהגות לא נאותה. כבר חודשים שחברי כנסת מכל סיעות הבית מגדפים, תוקפים ואף מרביצים ולמחרת בבוקר הם קמים ופוקדים את הכנסת כאילו דבר לא אירע.
 
וכמובן מעל לכולם, נזכיר כי הנפגע העיקרי הישיר מהחלטת סיעת הליכוד הוא הציבור בכללותו ללא הבדל השתייכות פוליטית או מפלגתית . נבחרי העם המקבלים שכר מהקופה הציבורית אמורים לשרת את הציבור ככתובת יחידה ואל לנו לשכוח זאת לרגע.

אשר על כן , הננו קראים לך בשם טובת המדינה, הגנה על הדמוקרטיה האינטרס הציבורי , לכבד את כללי המשחק הדמוקרטי ולמנוע את המשך הנזק לציבור ולמדינה ולהשתתף כנדרש וכראוי בפעילות הכנסת בוועדותיה.
"

לראש הדף

בדחיפות את השתלטות חברת אלרוב על כלל ביטוח ופיננסיים, כדלקמן -

תנועת אומ"ץ, אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי ומשפטי, קוראת לכם לחקור את העובדות והמניעים של איש העסקים אלפרד אקירוב במהלכי ההשתלטות על חברת כלל ביטוח ופיננסים בע"מ.
לפי שידוע לנו, רכשה לאחרונה קבוצת אלרוב שבבעלותו של אקירוב כצעד ראשון כ15% ממניות כלל ביטוח המחזיקה כ 13% ממניות אלרוב, כדי לסייע לכאורה, לבנו של אקירוב.
יש לציין כי הרכישה בוצעה למרות התנגדות הנהלת כלל ביטוח ופיננסים. בצעד הבא עתיד אקירוב לפנות לממונה על שוק ההון וביטוח בבקשה לשליטה בכלל ביטוח ופיננסים.
כלל ביטוח ופיננסים מחזיקה קרנות פנסיה קופות גמל של כמיליון ישראלים ,והחשש הוא שלאחר מהלך ההשתלטות של אלרוב - ייאבדו את בטחון השקעותיהם מה שיביא לקטסטרופה כלכלית ולקריסה למיליון אזרחים שכספי הפנסיה וקופות הגמל שלהם מופקדים בחברת כלל .
ההיסטוריה הקרובה הוכיחה שהשתלטות של בעלי הון על כספי פנסיה וחסכונות של הציבור גרמה מחד להפסדים כבדים לחוסכים העמלים ו מאידך לרווחים כבירים לבעלי ההון. ( פרשות תשובה ודנקנר),
השאלות שחייבות בתשובה במצב זה הן מי יערוב לכך שזכויות החוסכים יישמרו במלואן כדי להבטיח את קיום תנאי החסכונות שיעברו לשליטת אלרוב אקירוב? מי יגן על אותם חברי הנהלת כלל ביטוח ופיננסים שהצביעו נגד אקירוב שכנראה יפוטרו עם ההשתלטות ? אותם חברים ועשויים לחשוף פרטים על הפרשה אם תמצא נגועה בעבירות שונות ושפוגעת באינטרס הציבור?
זה המקום להזכיר מה שברור מראש: זכות הציבור לדעת מראש מה ייעשה בכספי הפנסיה ובחסכונות גוברת על כל זכות אחרת בעניין זה.
לכן בשל ניסיון העבר ומידת הנזק הפוטנציאלי לכספי הפניה וקופות הגמל- יש להתייחס לעסקה זאת בחשדנות ובזהירות מופלגות.
אי לכך, נבקשכם, בשם האינטרס הציבורי, לחקור בהקדם את כלל הגורמים בפרשה ולהביא את מסקנות החקירה לעיון הציבור.

לראש הדף

משלה:

"מזה זמן רב שאנו עדים לאי סדרים והמלצות שרירותיות לגבי מועמדים לשיפוט.
הליך בחירת שופטים בישראל מצוי במחלוקת ציבורית. ההליך, שרובו המוחלט נעשה בחדרי חדרים, נעדר שקיפות, נעדר פרוטוקולים המשקפים את הדיון וגורם לכך שבחירת השופט אינה בהכרח על פי כישוריו אלא על פי קשריו.

תמלילי דיונים פנימיים, שנחשפו לאחרונה, מלמדים על יחסי כוחות שבין חברי כנסת לנציגי לשכת עורכי הדין והשופטים בוועדה.

הליך מינוי השופטים בישראל הינו מורכב וכולל חמישה שלבים:
* הראשון – הגשת טופס מועמדות.
* השני – ועדת משנה ראשונה בה משתתפים שופט בית המשפט העליון, חבר כנסת ונציג לשכת
עורכי הדין.
* השלישי – קורס שפיטה שנמשך כשבוע בנווה אילן ומועבר על ידי שני שופטי בית המשפט המחוזי
ושופט בית המשפט העליון. כמו כן, המועמד משתתף בקורס משקיף מטעם לשכת עורכי
הדין ושני פסיכולוגים תעסוקתיים. בסוף הקורס, מקבל המועמד ציון, וועדת משנה שנייה
מחליטה אם לכלול את שמו במאגר המועמדים לשיפוט (זה השלב הרביעי).
* החמישי – מועלה שמו של המועמד לדיון בפני ועדה של תשעה חברים המורכבת משני שרים,
ביניהם שר המשפטים, נשיא בית המשפט העליון, שני חברי כנסת, שני נציגים של לשכת
עורכי הדין, שני שופטים של בית המשפט העליון.

הדיון בבחירת השופט מתנהל בדלתיים סגורות ואין כל אינדיקציה לשיקול זה או אחר של מי מחברי הועדה.

והנה מצאנו כי גם שופטים שנכשלו בעבר בקורס ( שלב שלישי), מונו בניגוד לעמדת עמיתיהם ותחת לחצים פוליטיים, לשופטים במדינת ישראל. רוצים לומר שהשיקולים למרבה הצער, אינם בהכרח בהתאם לכישורים.

על שופט בישראל מונח עומס כבד של תיקים ומן הראוי שיהא ניחן בכישורים מוכחים להיות שופט, בן היתר ידע משפטי, מזג שיפוטי, יכולת אנליטית לקרוא ולהבין את הקשיים בכל תיק ותיק, יעילות וזריזות ובעיקר עשיית צדק. תכונות אלה יש למצוא במועמדים מוכשרים וראויים ולא במועמדים שיש להם קשרים מתאימים.

תנועת אומ"ץ מבקשת לשים קץ למצב קאוטי זה, ולהציע כדלקמן:

הועדה תהיה מורכבת מ-15 חברי ועדה שיכללו את: שר המשפטים, שר האוצר, נשיא בית המשפט העליון, 2 שופטי בית המשפט העליון, 2 חברי כנסת (אחד מהאופוזיציה ואחד מהקואליציה), 2 מלשכת עורכי הדין ו-5 נציגי ציבור המורכבים מ2 שופטים בדימוס, האחד של בית המשפט העליון והאחד של בית המשפט המחוזי (רצוי נשיא), שני אנשי אקדמיה בתחום המשפטים, יועץ המשפטי לממשלה לשעבר ונשיא בית הדין הצבאי לערעורים בדימוס.

חברי הועדה הנוספים ימונו על ידי ועדת איתור שתוקם על ידי הנהלת בתי המשפט ובה יהיו נציגים מכל המועמדים לשמש כחברים בוועדה.
נראה לנו כי בכך תצומצם האפשרות למנות שופט על פי קשריו ולא על פי כישוריו.

כמו כן, תנהל הועדה פרוטוקול גלוי ומסודר שישקף את דיוני הועדה ובכך ימנע לזות שפתיים על קשרים אלה ואחרים.
זו תהיה הפיכה של ממש בהליכי מינוי שופטים בישראל ותחזיר את אמון הציבור במערכת."

לראש הדף

uot;לאחרונה אנו עדים לתופעה של אי טיפול בתלונות אנונימיות וגניזתן. תלונות אלה, בתחום הפלילי, ובמיוחד בנושא הטרדות מיניות, מוגשות לגורם המוסמך הן במשטרה, הן בצבא, והן גופים ציבוריים אלו ואחרים.
לאחרונה, מתברר כי התגבש נוהג של גריסתן או סגירתן של תלונות אלה בשל העובדה שהמתלונן לא מזדהה.
תנועת אומ"ץ פונה אליכם בבקשה לשקול הנחיות חדשות שיחייבו את הנוגעים בדבר להימנע מגריסה אוטומטית של תלונות אלה, ולמצוא את הדרך לחקירה ובדיקה ראשונית של התלונה.
חשוב לציין כי מטבע הדברים יש מקרים בהם המתלונן נמנע מלפרסם את שמו בשל החשש לפגיעה זו או אחרת בו או במשפחתו. על כן יש למצוא את הדרך שתלונות כאלה, ובמיוחד בתחום ההטרדות המיניות, תיבדקנה ותיחקרנה לעומק.
ע"פ פרסומים, נטען כי השר אלעזר שטרן גרס בהיותו ראש אכ"א תלונות של חיילות אשר התלוננו על הטרדה מינית כאשר היו בעילום שם.
לעיתים אף בוחר המתלונן להימנע מחשיפת שמו, גם בשל החשש שיבולע לו.
תנועת אומ"ץ סבורה כי הנחיה כזו, שתיתן לחוקרים קצה חוט לברר תלונות חמורות, יש בה עניין ציבורי רב במניעת התחמקותם של הנילונים מעונש הולם.
לסיכום תנועת אומ"ץ מציעה כי לאחר אמירותיו של השר שטרן מעל במת הכנסת נדרש להוציא מסמך הבהרות מטעם משרד המשפטים בסוגיית תלונות אנונימיות למשרדי הממשלה וכן למוסדות הציבור השונים כגון: משטרה, צה"ל, שב"כ המוסד וכו'."

לראש הדף