"תנועת אומ"ץ, התנועה למען טוהר מידות וצדק חברתי ומשפטי, מתכבדת לפנות אליכם בעניין הבא:

1. על-פי הפרסומים בעיתון דה-מרקר ובעיתונים נוספים, עולה לכאורה כי נפתחה חקירה בעניין עמלות מופרזות ששילמה רשת שופרסל שהינה חברה ציבורית לחברת ניופאן. עוד עולה כי גולגלו עלויות נון-פוד למחלקות אחרות.

2. בנוסף, מחקירת הרשות לתחרות עולה חשש לתיאום מחירים בין מספר קמעונאיות וספקים. במסגרת חקירה זו נחקרו שופרסל ומנהליה.

3. בימים אלה, צפויה שופרסל לבחור דירקטורים לחברה, וזאת בטרם מוצו הליכי הבדיקה והחקירה לגבי הטענות הנטענות כלפי החברה ומנהליה.

4. תנועת אומ"ץ, האמונה על צדק משפטי, מבקשת מכם להיכנס לעומקם של הטענות בטרם יוחלט על הליכי מינוי דירקטורים לחברה, וזאת על-מנת לשמור על טוהר המידות במינויים אלה.

5. אין ספק, כי אם אכן הטענות לכאורה נכונות יש לבחון מי מהמארגנים של חברת שופרסל שהינה חברה ציבורית מעורב בהן וזאת כדי שטוהר הליך המינוי יישמר, שכן חובת הנאמנות של שופרסל לבעלי מניותיה ולציבור היא מעל לכל.

6. מצ"ב קישור לשתיים מהכתבות הנדונות:
- הסכסוך בין ודמני לאברכהן גורר את שופרסל לבית המשפט | כלכליסט (calcalist.co.il)
- המוסדיים סוללים את הדרך של אברכהן חזרה לשופרסל | כלכליסט (calcalist.co.il)


נודה על תשובתכם בהקדם למיצוי הבדיקה טרם מינוי הדירקטורים."

לראש הדף

1. תנועת אומ"ץ אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי משפטי, פונה אליכם בעניין המדיניות הלקויה והעמומה שמותירה עשרות אלפי מבקשי מקלט ללא מענה, ללא מעמד בישראל בעל כורחם.

2. נציין כי משבר הפליטים מאוקראינה העלה את הנושא על סדר היום, ובפרט המתווה הבעייתי שקבעה שרת הפנים איילת שקד. המדיניות היא שרירותית, לא עולה בקנה אחד עם אמנת הפליטים ועם החובות של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית מערבית. בנוסף, המדיניות הנוכחית לא מידתית ולא מוסרית, וכאמור לא עולה בקנה אחד עם מדיניות מערבית נאורה.

3. מצופה ממדינת ישראל שמושתתת על הרעיון של קליטת עולי רדיפה ופליטים ניצולי שואה, להיות רגישה יותר לבני אדם שנאלצו לנטוש את חייהם ולברוח לחוף מבטחים. במצב הדברים נחוצה רגישות מיוחדת לפליטים שנטשו את רכושם ולעיתים גם את משפחתם ונסו על נפשם.

4. בניגוד למדיניות הקיימת במדינת ישראל, מדינות מערביות אחרות קולטות פליטים על בסיס קבוע ועל סמך קריטריונים ברורים ומדיניות סדורה. דבר המקל הן על מבקשי המקלט שברחו מזוועות הרדיפה והן על המדינה הקולטת, בשילובם בחברה, גם אם באופן זמני.
במדינות האיחוד האירופאי קיימים נהלים סדורים, לאופן הטיפול בבקשה למעמד מבקש המקלט וכן למעמדו בזמן שבקשתו מתבררת. באופן דומה באנגליה, הידועה בנכונותה לתת מקלט מדיני בייחוד בעיתות משבר למבקשי מלקט המגיעים ממדינות בהן קיים חשש אמתי לרדיפה על רקע פוליטי.
פקיד סוכנות הגבולות מעביר את הבקשה לגורם שמחליט האם לקבוע ראיון מקלט, ובזמן הזה יקבל מבקש המקלט את כל שנחוץ לו כדי להתקיים. גם אם לא יוכר מבקש המקלט כפליט, המדינה תממן עבורו תוכנית להכשרה תעסוקתית לשם חזרתו למדינת המוצא.

5. שיעור ההכרה בפליטים בישראל הוא מהנמוכים בעולם המערבי ועומד על 0.1%, בעוד ששיעור ההכרה בפליטים באנגליה לשנת 2020 עומד על 30%. אחוז ההכרה בישראל נמוך לכל הדעות, על אחת כמה וכמה ביחס לאחוז ההכרה האנגלי. הליקוי הבסיסי בשיטה הישראלית דורש רפורמה מעמיקה.
יש להניח כי גם חוסר בתקציב המוביל לחוסר בכוח אדם שבוחן את הבקשות והניסוח הכללי של הקריטריונים, הם גורם נוסף המונע ממבקשי מקלט לכלכל את צעדיהם בהתאם לסיכויי הצלחת ההליך.

6. כידוע, בשנת 2022 תקציב ביקורת הגבולות עמד על 83,327,000₪, כש47% ממנו מוקצים לשכר העובדים. מאחר ומדובר כבחצי מהתקציב, נשאלת השאלה האם ראוי שבתחום שעוסק בזכויות אדם ובהגירה בפרט מחצית מהאמצעים שביכולתם להציל אנשים חסרי כל מופנים לשכר עובדי הרשות.

7. כחלק מהפתרון לבעיה אנו מציעים להקים ועדה ייעודית שתבחן את מצב הדברים במדינות מוכות מלחמה, בהן קיים שלטון המעלה חשש לבריחת האזרחים מחשש הרדיפה. כל זאת כדי שיוכלו לדעת מהם סיכויי קבלת ההגנה בישראל, וכדי שהרשויות יהיו עם היד על הדופק מבחינת נהלי קליטת מבקשי מקלט.

לראש הדף

"תנועת אומ"ץ, אזרחים למען מינהל תקין וצדק חברתי ומשפטי, הוזמנה לישיבה של ועדת העבודה והרווחה והבריאות של הכנסת על מנת לדון בנושא שבנדון.

תנועת אומ"ץ מצאה לנכון להביע את דעתה בנושא בכתב כדלקמן:

א. תנועת אומ"ץ רואה חיוניות רבה בהתקנת התקנות הללו עקב נחיצותן לאוכלוסייה אליה מכוונות התקנות. בג"צ קבע בנושא זה כי יש להשלים את התקנת התקנות הללו עד תום מושב החורף של הכנסת .

ב. במכתבו מיום 5 בינואר 2022 הניח שר הביטחון של מדינת ישראל מר בנימין גנץ על שולחן ועדת העבודה הרווחה של הכנסת נוסח תקנות לשם אישורה. מדובר בארבע תקנות העוסקות בשירותים שונים מותאמים לאנשים עם מוגבלויות בתחומים שונים.

ג. שר הביטחון ציין במכתבו כי בעשור האחרון משרד הביטחון עסק מול משרדי הממשלה הנוגעים לעניין, בדבר גיבושן של שורת תקנות להנגשת שירותי חירום לאנשים עם מוגבלויות.

ד. תנועת אומ"ץ רואה חשיבות רבה בהתקנת התקנות שבנדון, בהקדם והפעלתם באופן מידי מהר ככל האפשר. "

לראש הדף

מר יאיר פינס, מנכ"ל משרד ראש הממשלה והממונה על חופש המידע, בנושא הנדון:

"תנועת אומ"ץ, אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי ומשפט, מתכבדת לפנות אליך כדלקמן:

ע"פ חוק חופש המידע אנו פונים אליכם בבקשה לקבל פרטים בדבר הוצאות חודשיות בבית המעון של ראש הממשלה מר נפתלי בנט, כולל עבור שיפוצים בביתו ברעננה וכן פרטים בדבר הוצאות שיפוץ ביתו של יו"ר האופוזיציה מר בנימין נתניהו, בקיסרה.

ע"פ הפרסומים של הימים האחרונים עולה כי היו הוצאות רבות וחריגות בבית ראש הממשלה נפתלי בנט ברעננה ולא ברור באם תשלומים והוצאות אלה הם אכן חריגים ובניגוד לחוק. לפי כך, מבקשת התנועה לקבל פירוט מדויק של הוצאות אלה למשך ששת(6) החודשים האחרונים.

כמו כן, לפי פרסום בעיתון "ידיעות אחרונות" מיום 29.4.22 עולה כי סכום של 168,000ש"ח שהועברו לבנימין נתניהו לצורך שיפוץ ביתו בקיסריה, זאת כדי לאפשר לבני הזוג לשהות בו בקיסריה בזמן המיועד לשיפוץ בבלפור. השיפוץ בבלפור לא בוצע כך שמשפחת נתניהו לא פינתה את הבית בבלפור, לעומת זאת הסך של 168,000ש"ח הועברו לחשבון המשפחה ואין (לפי העיתון) כל סימן אם הושקעו בבניין או הוחזרו לקופת המדינה.

מאחר וכספי ציבור אינם הפקר ולאור העובדה שבקרב הציבור, לצערנו הרב, שורר חוסר אימון משווע בינו להנהגת המדינה ומוסדותיה ובעיקר בבכירים שבהם, ובצדק, תנועת אומ"ץ מבקשת לקבל בהקדם מידע מפורט ומדויק של סכומים אלה.

אין ספק שפנייתנו הינה כדי לשקף ציבורית ועניינית יושרה והגינות בבית ראש ממשלות ישראל ולא רק."

לראש הדף

ון:

"תנועת אומ"ץ, התנועה למען צדק חברתי ומשפטי, מתכבדת לפנות אליכם בדחיפות כדלקמן:

1. מזה מספר חודשים שאניות המובילות סחורה לישראל, תקועות בנמלים מבלי שמתאפשרת פריקתן.

2. המדובר בכ-70 אניות, שכל אחת מהן נושאת מטען זה או אחר, ולמרבה הצער, הנמל לא פועל כדי לפנות את הסחורה מתוכן.

3. ע"פ ההסדר בין מדינת ישראל לאניות, על כל יום שאניה ממתינה בנמל, משולם קנס בסך 20,000$.

4. אם נעשה חישוב קל של גובה הקנס במכפלת 70 האניות במכפלת הזמן שהאניות נמצאות בנמל, אנו מוצאים את עצמינו בנזקים בלתי נתפסים של כ-200,000,000$ (מאתיים מיליון דולר) לשנה, שמדינת ישראל משלמת בשל הגודש בנמלים. כיצד מדינה שהוצאותיה הכספיות רבות כל כך מרשה לעצמה לשלם סכומי עתק שהינו מצב בלתי אפשרי ואינו מחויב המציאות.

5. זאת ועוד, עיכוב האניות בנמל, ואי-שחרור המוצרים המאוכסנים עליהן, גורם באופן טבעי לעליית מחירים מסיבית של אותם מוצרים. סכום זה קשה מאוד להערכה, גורם לנזק כלכלי ומגדיל את יוקר המחייה והאינפלציה בישראל.

6. תנועת אומ"ץ פונה אליכם כראש הממשלה וכשרת התחבורה, בבקשה למצוא פתרון מידי לנושא זה על מנת שמדינת ישראל לא תצטרך לשלם סכומי עתק מכיסו של האזרח הקטן ומכאן שמדובר בעניין לאומי דחוף ממדרגה ראשונה.

7. התנועה בדקה ומצאה כי ניתן להשתמש במספר רציפים לצורך פירוק הסחורה שבאניות, אולם לצורך כך יש לבצע תיאומים עם ההסתדרות הכללית ועם חברת נמלי ישראל."

לראש הדף