sp; בהצעת החוק שבנדון מוצע להוסיף לאחר סעיף 23 סעיף קטן (ב) את הדברים באים: נודע ליועץ המשפטי לממשלה כי קיים חשד ממשי לביצוע עבירה פלילית על ידי השר או הסגן שר יעביר חוות דעת כתובה בנושא לידי ראש הממשלה, על מנת שישקול האם השארת השר או סגן השר בתפקידו עלולה להביא לפגיעה של ממש בזכות ציבורית או בעניין ציבורי . קבל ראש הממשלה חוות דעת כאמור יחליט האם להעביר את השר או סגן השר מכהונתו והחלטתו טעונה אישור הכנסת ברוב חבריה. בהמשך נכתב כי ביקש ראש הממשלה להעביר את השר או סגן השר מכהונתו , לא יוגש כתב אישום לבית המשפט עד לקבלת החלטה סופית בעניין.

(ב). בסעיף הבא נכתב כי אם ביקש ראש הממשלה להעביר שר מכהונתו , לאחר שהוגש כתב אישום לבית המשפט, יודיע היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט על עיכוב הליכי המשפט כנגד אותו שר או סגן שר , ובית המשפט יעכב את ההליכים באותו משפט , עד שהיועץ המשפטי יודיע לבית המשפט שהתקבלה החלטה סופית בעניין העברה מכהונה.

(ג). בקשת ראש הממשלה להעביר שר או סגן שר מכהונתו תועבר בצירוף נימוקים ליו"ר הכנסת, והוא יעבירה לדיון בוועדת הכנסת. ועדת הכנסת תדון בבקשה תוך 60 ימים מיום העברתה לידי יושב הראש הכנסת. החליטה הועדת הכנסת שלא לאשר את בקשת ראש הממשלה תהא החלטתה סופית. ועדת הכנסת לא תדון בבקשת ראש הממשלה אלא לאחר שניתנה לשר או סגן השר הנוגע לעניין ולראש הממשלה הזדמנות להשמיע את דברם בועדת הכנסת.

(ד). אישרה הוועדה את בקשת ראש הממשלה, יניח יו"ר הכנסת את החלטתה על שולחן הכנסת ומליאת הכנסת תחליט לאשרה או לדחותה בתוך 30 ימים מיום שהתקבלה , הצבעת מליאת הכנסת על העברת שר מכהונתו תיעשה בהצבעה גלויה וההחלטה תהיה סופית. כהונתו של השר או סגן השר תיפסק בתוך 48 שעות לאחר קבלת ההחלטה במליאת הכנסת. דיון כזה במליאת הכנסת יעשה רק לאחר שליחת הודעה על קיומה לכל חברי הכנסת 24 שעות לפני מועד הדיון. לבסוף נכתב כי על אף האמור בסעיף 15 לחוק יסוד השפיטה בית המשפט לא יידון ולא ייתן סעד בעניין הנוגע לסעיף זה אלא בעתירה של השר שהעברתו מכהונתו מתבקשת בשל פגיעה בזכויותיו הדיוניות בלבד.

2. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתבו הדברים הבאים :

(א). חוק יסוד הממשלה קובע היום כי כהונתו של שר או סגן שר תופסק בשל הליך פלילי רק לאחר שהורשע על ידי בית המשפט שקבע כי יש בעבירה משום קלון. עם זאת נכתב בדברי ההסבר כי כאשר אין המדובר בהדחה מחמת עבירה, ראש הממשלה רשאי להעביר שר או סגן שר מכהונתו מכל סיבה שהיא וללא הנמקה.
 

(ב). (1) בהמשך נכתב בדברי ההסבר כי בית המשפט העליון עסק בעבר בשיקולי סבירות ושיקול דעת של ראש הממשלה ועל עיסוק זה נמתחה ביקורת רבה, בין היתר על ידי שופטי בית המשפט העליון עצמם ואולם, נכתב בדברי ההסבר, כי כל עוד לא תופסק התנהלות זו , מוגשות מפעם לפעם עתיקות להעברת שרים וסגני שרים מכהונתם בשל חשדות פליליים או כתבי אישום שהוגשו נגדם, ובית המשפט , למרות הביקורת , אינו מושך את ידיו מהנושא ומתערב בשיקול הדעת של ראש הממשלה. לדברי מגיש הצעת החוק הנ"ל מציאות זו פוגעת בהפרדת הרשויות, שכן ההחלטה בהעברת שר או סגן שר מכהונתם כוללת בתוכה שיקולים רבים שלבית המשפט העליון אין כלים לדון בהם או לשקול אותם. בדברי ההסבר נכתב כי: " העברה מכהונה שכזו פוגעת אף בזכות לבחור ולהיבחר . הקשר בין הבחירה לכנסת לבין הקמת ממשלה ומימוש רצון הבוחר באמצעות תפקידים בממשלה אינו ניתן לניתוק ועל כן מניעה מנבחר ציבור למלא תפקיד בממשלה פוגע במימוש רצון בוחריו.

(2). בנוסף נכתב בדברי ההסבר כי המציאות בה הערכאה העליונה במדינת ישראל קובעת כי יש להעביר שר או סגן שר מכהונתו, וזאת עוד בטרם דנה בנושא הערכאה הנמוכה, הדיונית , ללא שום הליך מסודר ותוך פגיעה בזכויות דיוניות להם זכאי כל חשוד שכנגדו מוגש כתב אישום בישראל , פוגעת בטוהר ההליך הפלילי. ומשפיעה על שיקול הדעת של שופטי הערכאות הנמוכות. בהמשך נכתב כי נתונה בידי היועץ המשפטי לממשלה האפשרות להוביל הדחתו של שר או סגן שר באמצעות החלטה מנהלית וזאת עוד בטרם שניתנה לשר או לסגן השר הזדמנות לטעון לחפותו, הזדמנות לטעון בנוגע לשיקולים זרים שהתקבלו בהחלטת היועץ המשפטי או לטעון בנוגע לאכיפה בררנית בדברי ההסבר נכתב כי הדבר מוביל לאפקט מצנן כנגד השרים, סגני שרים וכן חברי כנסת המעוניינים להתמנות לשרים, ומקשה עליהם לבצע את תפקידיהם בפיקוח או בקרה של פעילות רשויות האכיפה והתביעה.

(3). לדברי מציעי התיקון לחוק ההצעה באה לחזק את הפרדת הרשויות, לוודא את טוהר ההליך הפלילי ולהשיב לחזקת החפות ולזכויות הדיוניות את מעמדן . על כן קובעת הצעת החוק כי הליך העברה מכהונה של שר או סגן שר בשל חשד פלילי יתבצע על ידי הכנסת בדרך של ניטלת חסינות או זכות אחרת מחבר כנסת. על פי ההצעה, אם עקב מילוי תפקידו כראש התביעה הפלילית, סבור היועץ המשפטי לממשלה שהמשך כהונתם של שר או סגן שר עלול לפגוע באמון הציבור או בעניינים אחרים על היועץ המשפטי לממשלה להעביר חוות דעת בכתב בעניין לראש הממשלה אשר יחליט בעניין על פי שיקול דעתו.

(4). בהמשך ההנמקה להצעת החוק נכתב כי בשל העובדה ששיקול משמעותי ביותר בהמשך כהונה של שר או סגן שר נוגע לאימון הציבור , מן הראוי שעניין זה יוכרע על ידי הכנסת. אשר נתנה בשר או בסגן השר מלכתחילה את אמונה ותעשה זאת רק לאחר שניתנה לשר או לסגן השר האפשרות להסביר את עניינו בפניה ובהחלטה ברוב הנדרש להצבעת אי אמון בממשלה, דהיינו בהצבעה הכנסת ברוב חבריה. בכך, נכתב בהצעת החוק, תחזור ההכרעה בנוגע לפגיעה באמון הציבור מעצם כהונתו של השר או סגן השר , לנבחרי הציבור והם שיחליטו , לאחר שקילת כל השיקולים, הפוליטיים, הציבוריים, והערכיים , אם להפסיק כהונתו של השר או סגן השר או לא.

(5). עוד נכתב בהנמקות להצעת תיקון החוק כי: " ההצעה תחזיר למעמדה אף את חזקת החפות שנשחקה בשנים האחרונות. הדבר יאפשר, לפי הכתוב בדברי ההסבר , לשר או לסגן השר שבעניינו מתנהלים הליכים משפטיים להיאבק בשם שולחיו על המשך כהונתו, ללא חשש שהמאבק יפגע ביכולתו לנהל בהמשך הליך הוגן בבית המשפט המוסמך להוכחת חפותו. בהמשך לדבר ההסבר נכתב כי : " כדי למנוע מקרה בו מתנהלים במקביל הליכים פליליים בבית משפט, בעת ובעונה אחת עם הדיון בכנסת, בשאלה שיש לה מאפיינים עובדתיים ומשפטיים דומים, קובעת הצעת החוק כי הגשת חוות דעת בנוגע להעברתשר או סגן שר מכהונתם על ידי היועץ המשפטי לממשלה, תעכב את ההליכים בבית המשפט, ואלו יחודשו רק לאחר שיוכרע הדיון בנושא על ידי הכנסת.
 
(6). לבסוף נכתב בדברי ההסבר כי " הצעת החוק נועדה לחזק את הפרדת הרשויות ואת עצמאות הכנסת והממשלה, וכן למנוע את כניסתו של בית המשפט העליון לשיקולים פוליטיים וערכיים הנוגעים למינוי ולהעברה מכהונה של שרים או סגני שרים ועל כן נקבע בהצעת החוק כי בית המשפט העליון לא יוכל לבחון את שיקול הדעת של הכנסת והממשלה בנושא זה. לקביעה הזו חריג שנועד למנוע פגיעה בזכויות דיוניות של השר או סגן השר ועל כן השר או סגן הששר שעניינו נדון יוכל לעתור לבית המשפט העליון במקרה שכזה.

(7). לבסוף נכתב כי הצעת החוק הזו נוסחה בסיוע התנועה למשילות ודמוקרטיה והצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת ה – 24 ע"י ח"כ שמחה רוטמן ואחרים.

3. להלן התייחסות תנועת אומ"ץ להצעת החוק כדלקמן:

(א) האמירה בחוק יסוד הממשלה לפיה כהונתו של שר או סגן שר תופסק בשל הליך פלילי רק לאחר שהורשע על ידי בית המשפט שקבע שיש בעבירה משום קלון מקובלת על תנועת אומ"ץ. הכלל הוא שאדם זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו.

(ב). אשר על כן, הדחה מחמת הליך פלילי כנגד שר או סגן שר חייבת להיעשות רק עם המשך כהונתו יפגע או עלול לפגוע בהליך המתנהל נגדו. לראיה ראש הממשלה ממשיך בכהונתו על אף שהוגשו כנגדו כתבי אישום. יש לזכור כי בית המשפט הגבוה לצדק אינו נוקט יוזמה משל עצמו אלא עם מגישים עתירה כנגד המשך כהונתו של השר או סגן השר.

(ג). בסעיף הראשון להצעת החוק נכתב כי משנודע ליועץ המשפטי לממשלה כי קיים חשד ממשי לביצוע עבירה פלילית ע"י השר או סגן השר יעביר חוות דעת כתובה בנושא לידי ראש הממשלה. לא מצאנו בהצעת החוק הגדרה מהו חשד ממשי , ולאיזו עבירה פלילית הכוונה. להזכיר על פי חוק היסוד העבירה חייבת להיות כזו שיש עמה קלון.

(ד). בהמשך נכתב כי על ראש הממשלה לשקול אם להעביר שר או סגן שר מכהונתו אם השארת השר בתפקידו עלולה להביא לפגיעה של ממש בזכות ציבורית או בעניין ציבורי. לא מצאנו בהצעת החוק הגדרה למה הכוונה במילים "פגיעה של ממש " ושל "זכות ציבורית או עניין ציבורי" . אשר על כן לא ברורה מהי אמת המידה לפיה על ראש הממשלה להחליט אם להרחיק שר או סגן שר או לא להרחיק אותם מתפקידם.

(ה). רק מהסיבות הללו נראה לתנועת אומ"ץ כי עדיף להשאיר את המצב המשפטי בנושא כפי שהוא היום . מה גם שאף אחד לא מבטיח מפני אפשרות עתירה לבג"ץ על החלטת ראש הממשלה להעביר או לא להעביר שר או סגן שר מתפקידו. אין אף אחד שיכול להבטיח כי שיקולי ראש הממשלה להעביר או לא להעביר שר או סגן שר מתפקידו לא יהיו נקיים משיקולים זרים לנושא . על פי הצעת החוק לא ברורה דרך הפעולה של הרחקה מתפקיד של שר שאינו חבר כנסת.

(ז). על פי סעיף קטן (3) ביקש ראש הממשלה להעביר שר או סגן מכהונתו , לא יוגש כתב אישום לבית המשפט עד קבלת החלטה סופית בעניין. לתנועת אומ"ץ לא ברורה ההנמקה מדוע לעכב הליך הגשת כתב אישום בהחלטה עם להעביר אותו מכהונתו או לא להעביר אותו מכהונתו. הליך הפלילי לכשעצמו אינו קשור ואינו תלוי בהחלטה אם להרחיקו מתפקידו או לא להרחיקו מתפקידו. יתרה מזו, בסעיף הבא מוצע כי אם הוגש ככתב אישום וראש הממשלה החליט להעביר שר או סגן שר מכהונתו יודיע היועץ המשפטי לבית המשפט על עיכוב הליכי המשפט כנגד אותו שר או סגן שר ובית המשפט יעכב את ההליכים באותו משפט עד שהיועץ המשפטי יודיע לבית המשפט שהתקבלה החלטה סופית בעניין העברה מכהונה. כזכור החלטה כזו חייבת אישור הכנסת. לדעת תנועת אומ"ץ עדיף מבחינת השר או סגן השר לסיים את ההליך הפלילי מוקדם ככל האפשר על מנת שידע היכן הוא נימצא. לדעת תנועת אומ"ץ אין קשר בין ההחלטה להרחיק את השר או סגן השר מתפקידו ובין המשך ההליך המשפטי.

(ח). עפ"י ההצעה שר או סגן שר שמחליטים לא להרחיקו מכהונתו ההליך המשפטי שלו ממשיך כסדרו. אשר על כן, לדעת תנועת אומ"ץ עדיף שהליך המשפטי יתנהל ללא הפרעה בין אם יוחלט שהרחיק את השר או סגן השר מכהונתו ובין אם לאו.

(ט) בסעיף קטן (5) נכתב כי בקשת ראש הממשלה להעביר שר מכהונתו תועבר ליו"ר הכנסת , שיעביר אותה לדיון בוועדת הכנסת . ועדת הכנסת תדון בבקשה בתוך 60 ימים מיום העברתה לידי יושב ראש הכנסת . לא נכתב בהצעת החוק מה יקרה אם הועדה לא תדון בבקשה תוך התקופה של 60 ימים. בהמשך סעיף קטן (5) נכתב כי החליטה ועדת הכנסת שלא לאשר את בקשת ראש הממשלה תהא החלטתה סופית. לא ברור עם במקרה זה השר או סגן השר ימשיך לכהן בתפקידו והאם אז יוכלו להמשיך בהליך המשפטי נגדם, לאחר שהוא עוכב קודם לכן.

(יא) בסעיף (7) להצעת החוק נכתב כי במקרה שהוועדה אישרה את בקשת ראש הממשלה יניח יו"ר הכנסת את החלטתה על שולחן הכנסת. לא מצאנו כתוב תוך איזה פרק זמן על יו"ר הכנסת להניח את ההחלטה לאישור הכנסת עם זאת נכתב באותו סעיף כי על מליאת הכנסת להחליט לאשרה או לדחותה בתוך 30 ימים מיום שהתקבלה . לא מצאנו כתוב מה יקרה עם הכנסת לא תמלא חובתה זו.

(יב). לבסוף בסעיף 10 להצעת החוק נכתב כי : על אף האמור בסעיף 15 לחוק יסוד השפיטה , בית המשפט לא יידון ולא ייתן סעד בעניין הנוגע לסעיף זה אלא בעתירה של השר שהעברתו מכהונתו מתבקשת בשל פגיעה בזכויותיו הדיוניות בלבד ". לתנועת אומ"ץ לא ברורה השיטה של ביטול הוראה בחוק יסוד השפיטה מבלי לבטל או לשנות את הסעיף עצמו. יתרה מזו , מדוע להגביל את הדיון בבג"צ רק בזכויותיו הדיוניות בלבד של השר או סגן השר ולא בשאר זכויותיו ?

4. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתבו הדברים הבאים שתנועת אומ"ץ מצא מקום להתייחס אליהם כדלקמן:
(א). נכתב כי " בית המשפט העליון עסק בעבר בשיקולי סבירות ושיקול דעת של ראש הממשלה ועל עיסוק זה נמתחה ביקורת רבה. ..... אולם כל עוד לא תופסק התנהלות זו, מוגשות מפעם לפעם עתירות להעברת שרים וסגני שרים מכהונתם בשל חשדות פליליים או כתבי אישום שהוגשו נגדם ובית המשפט אינו מושך את ידיו מהנושא ומתערב בשיקול דעת של ראש הממשלה ". שאלתנו היא האם לאפשר לראש הממשלה להחליט החלטה לא סבירה וללא שיקול דעת כי כך בא לו ? לתנועת אומ"ץ לא נראית קיום אפשרות כזו.

(ב). בהמשך לדברי ההסבר נכתב כי : " מציאות זו פוגעת בהפרדת רשויות, שכן ההחלטה בדבר העברת שר או סגן שר מכהונתם כוללת בתוכה שיקולים רבים שלבית המשפט העליון אין את הכלים לדון בהם או לשקול אותם. העברה מכהונה שכזו פוגעת אף בזכות לבחור ולהיבחר . הקשר בין הבחירה לכנסת לבין הקמת ממשלה ומימוש רצון הבוחר באמצעות תפקידים בממשלה אינו ניתן לניתוק, ועל כן מניעה מנבחר ציבור למלא תפקיד הממשלה פוגע במימוש רצון בוחריו ". לדעת תנועת אומ"ץ אין קשר להנמקה זו ולנושא הנדון שכן מדובר בהרחקה עקב חשד לעבירה פלילית שיש עמה קלון ולא להרחקה סתם. ממילא יש לראש הממשלה סמכות להרחיק שר או סגן שר מתפקידם גם אם אין כנגדם חשד לעבירה פלילית כלשהי. גם בהמשך ההנמקה להצעת החוק בה מושם דגש על הצורך בהעברת ההחלטה להחלטת הכנסת , אין משום התייחסות לנשוא ולמקרה של חשד בעבירה פלילית שיש עמה קלון ורק למקרה כזה ולא להרחקת שר מתפקידו באופן כללי.

(ג). עוד נכתב בדברי ההסבר כי : " כדי למנוע מקרה בו מתנהלים במקביל הליכים פליליים בבית המשפט, בעת ובעונה אחת עם הדיון בכנסת, בשאלה שיש לה מאפיינים עובדתיים ומשפטיים דומים קובעת הצעת החוק כי הגששת חוות הדעת בנוגע להעברת שר או סגן שר מכהונתם ע"י היועץ המשפטי לממשלה, תעכב את ההליכים בבית המשפט, ואלו חודשו רק לאחר שיוכרע הדיון בנושא על ידי הכנסת. לדעת תנועת אומ"ץ הכנסת אינה בודקת כליות ולב ואינה לה תהליך של בחינת עובדות למהותן כמו שיש לבית משפט . הכנסת גם אינה בוחנת את אשמתו או חפותו של השר או סגן השר אלא רק אם המשך כהונתו עלול לפגוע בהליך המשפטי. אשר על כן לא נראה כי ההסבר מסייע להליך המשפטי. לדעת אומ"ץ גם מבחינת השר או סגן השר עדיף שההליך יסתיים מהר ככל האפשר.

(ד) בסיום דברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי : " הצעת החוק נועדה לחזק את הפרדת הרשויות ואת עצמאות הכנסת והממשלה, כמו גם למנוע את כניסתו של בית המשפט העליון לשיקולים הפוליטיים והערכיים הנוגעים למינוי ולהעברה מכהונה של שרים וסגני שרים על כן קובעת ההצעה כי בית המשפט העליון לא יוכל לבחון את שיקול הדעת של הכנסת והממשלה בנושא זה. גם כאן לדעת תנועת אומ"ץ ההנמקה אינה נוגעת לאירוע. הרחקת שר או סגן שר היא רק מסיבות שהמשך כהונתו עלולים לפגוע בהליך המתנהל נגדו. "

לראש הדף

פ' דינה בן יהודה, כדלקמן:

"תנועת אומ"ץ, התנועה למען מינהל תקין, צדק חברתי ומשפטי, מתכבדת לפנות אליכם בנושא הנדון כדלקמן:

לאור פניית מבוטחי קופ"ח כללית אל תנועת אומ"ץ, עולה מדבריהם כי קיימת בעיה משמעותית הנובעת מסל התרופות שאינו אחיד בקופות החולים השונות, בכך שבחלקן תרופות יקרות יחסית, הרשומות בסל התרופות, אינן קיימות כלל בקופ"ח כללית. אך לעומת זאת בקופות חולים האחרות כגון מכבי ולאומית אותן התרופות כן קיימות במרשם רופא ובתעריף זול הזהה לסל התרופות.

לדוגמא: תרופה בשם אקסלון במדבקות הניתנת לחולי דמנציה והמיועדת בעיקר לטיפול בקשישים לא קיימת כאמור בבתי המרקחת של הכללית, לעומת זאת תרופה זו ניתנת בתעריף מרשם למבוטחי בקופת מכבי ולאומית. בעקבות כך עולה לכאורה כי מבוטחי הכללית והחולים במחלה זו משלמים בגינה מאות שקלים באופן פרטי, לעומת זאת בקופ"ח מכבי ולאומי תרופה זו ניתנת למבוטחי קופ"ח על פי מרשם רושים בעלות של עשרות שקלים בלבד.

מצב זה לכאורה סותר את הצהרת וועדת סל התרופות מטעם משרד הבריאות הקובעת סל אחיד במדינת ישראל.

נודה לכם על בדיקתכם המקצועית והתייחסותכם אלינו בהתאם לתמונת המצב כפי שעולה מהפניות לתנועת אומ"ץ, בפנייתנו זאת אליכם, ובכך לסייע לו במעט לחולי הדמנציה שהם לרוב קשישים המשלמים ביטוח בריאות וגם מחיר גבוה על תרופה חיונית."

לראש הדף

nbsp;

ח"כ שמחה רוטמן - יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט
ח"כ ישראל אייכלר

שלום רב,

הנדון: הצעת חוק חסינות רבנים , התשפ"ג – 2023.
סימוכין: פ/ 1555/25 מספר פנימי 2196180

להלן התייחסות תנועת אומ"ץ, התנועה למען מנהל תקין וצדק חברתי ומשפטי, להצעת החוק שבנדון כדלקמן:

1. (א). בהצעת חוק שבנדון מוגדר רבי כמי שהוסמך לרבנות ובלבד שבידו אישור בכתב מאת הרבנות הראשית לישראל. בהצעה נכתב כי רב לא יישא באחריות פלילית ויהיה חסין מפני כל פעולה משפטית בשל פרסום חיבור הילכתי, הסכמה שניתנה לספר שפורסם או הבעת דעה בכתב או בעל פה בעניינים הנוגעים לתורת ישראל.

(ב). בדברי ההסבר נכתב כי הצעת חוק זו מקורה בתחושה קשה בקרב עולם התורה כי גורמים שונים במערכת אכיפת החוק במדינת ישראל שמו להם למטרה למנוע מרבני ישראל לפרסם את דעת התורה שעל סדר היום . עשרות רבנים נקראו לחקירות בשל פרסום חיבורים הלכתיים או הסכמות שכתבו למאמרים ואף בשל תשובות שניתנו לשאלות שנשאלו על ידי הציבור הרחב בענייני דעת תורה. בדברי ההסבר נכתב כי רב מהווה סמכות הלכתית דתית ביהדות וכיום משמשים הרבנים כמנהיגים רוחניים של קהילות שלמות כפוסקי הלכה אשר בית ישראל מחכים למוצא פיהם ובעיקר כדמויות חינוכיות אשר חובתם להורות תורת ישראל ולהביא דבר ה' לעולם.

(ג). עוד נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק כי יוצרים, סופרים, אמנים ואנשי אקדמיה שונים, זוכים מאת פרקליטות המדינה לחופש אקדמי ואומנותי, שבשמו הם מפרסמים מאמרים ועצומות ומביעים את דעתם באין מפריע אף כשמדובר בדברים שיש בהם להסית נגד אדם או ציבור . לעומת זאת, נכתב בדברי ההסבר, מנהלת פרקליטות המדינה רדיפה אחר רבנים תוך ניסיון לסתימת פיותיהם במטרה להכפיף את ההלכה היהודית הנצחית לאשרור של פרקליטים מפרקליטות המדינה .

(ד). בהמשך דברי ההסבר נכתב כי פגיעה בחופש הביטוי של הרבנים יש בה לא רק משום פגיעה בצביונה היהודי של המדינה ופגיעה בחופש העיסוק של הרבנים ובחובתם להורות תורה לישראל, אלא שהתנהלות זאת של הפרקליטות פוגעת גם באופייה הדמוקרטי של ישראל והופכת את המדינה למדינת עולם שלישי.

(ה). לבסוף נכתב בדברי ההסבר כי על פי הצעת החוק תוענק לרבנים חסינות רק בעניינים הנוגעים לחופש הביטוי – ציפור נפשה של הדמוקרטיה הישראלית . עניינים אלו , נכתב בדברי ההסבר, הם חלק מהותי מתפקידו של רב וקשורים חזק לביצוע תפקיד הרב, לרבות הוראת תורת ישראל ללא מגבלה או איום. לא אחת נפסק כי ללא חופש ביטוי מאבד האדם את טעם לחייו. כשמדובר בפגיעה בחופש ביטוי שך רבנים, הרי שהפגיעה היא לא רק באדם הבודד אלא בעם ישראל לדורותיו. מודגש בדברי ההסבר כי אין בהצעת החוק כדי להקנות לרבנים כל חסינות אחרת מלבד החסינות הניתנת להם בעת מילוי תפקידם, הקשורה קשר ישיר לביצוע תפקידם ההלכתי תורני.

2. להלן הערותינו והמלצתנו להצעת החוק שבנדון:

א. דברי ההסבר עולה כי לפרקליטות המדינה ישנה מדיניות מכוונת למנוע פרסום דעת תורה בעניינים שעל סדר היום. בדברי ההסבר לא הובאו דוגמאות לביצוע מדיניות זו. בכל מקרה יש לקבל תגובת הפרקליטות לטענה זו.

ב. ישנה טענה מוסווית גם כלפי בתי המשפט שכן מציע החוק אינו סומך על מערכת בתי המשפט שתוציא פסק דין צודק במקרה שפרקליטות המדינה תגיש כתב אישום כנגד רב זה או אחר והמקרה יידון בפני בית משפט.

ג. אין פירוט מהי דעת תורה בהצעת החוק . דעת תורה יכולה להיות דברי רב חרדי שאינו מכיר ו/או משרת במדינת ישראל ובאה מצד אחד או רב דתי לאומי שיביע דעת תורה בעניינים של יישוב ארץ ישראל על כל חלקיה. כל אחד מהדוברים הללו יאמר כי זו דעה הנצחית של דת ישראל.

ד. הצעת החוק דנה רק במי שהוסמך לרבנות על ידי הרבנות הראשית לישראל שהיא רבנות אורתודקסית. הצעת החוק אינה מתייחסת לרבנות קונסרבטיבית ו/או רפורמית שגם היא קיימת בישראל.

מכל הנימוקים הללו ביחד ומכל אחד לחוד, יש לדעת אומ"ץ, לדחות את הצעת החוק שבנדון.

בכבוד רב,

עו"ד שנבל מרדכי ומר שלמה קלדרון פליצ'ה פנחס פלד
נציגי תנועת אומ"ץ בועדות הכנסת יו"ר תנועת אומ"ץ

העתקים:
חברי ההנהלה וחברי הנהלת מחוז צפון
חברי המועצה הציבורית שליד אומ"ץ"

לראש הדף

ר שידול קטינים להוצאה בשאלה ) התשפ"ג – 2023, סימוכין : פ/ 1560/25 מספר פנימי 2196573

כדלקמן:

"תנועת אומ"ץ, התנועה למען מינהל תקין, צדק חברתי ומשפטי, מתכבדת לפנות אליכם באמצעות נציגי תנועת אומ"ץ בוועדת הכנסת לענייני הרווחה בסוגיה שבנדון.

1.(א). בהצעת חוק שבנדון מוצע להוסיף אחרי סעיף 367 לחוק העונשין את סעיף 367 א' שכותרתו היא הוצאת קטין לתרבות רעה. בסעיף עצמו כתובית הדברים הבאים: " המשדל קטין לצאת לתרבות רעה או עושה פעולה אחרת, במישרין או בעקיפין שיש בה להביא לידי הוצאה לתרבות רעה של קטין, שלא בנוכחות הוריו ובאישורם, באופן הפוגע בסמכות ההורים כהגדרתה בסעיפים 14 ו- 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב – 1962, דינו מאסר ששה חודשים ; לעניין סעיף זה הוצאה לתרבות רעה – הפיכה מאדם מאמין בתורה לכופר ".

(ב). בדברי ההסבר נכתבו הדברים הבאים : בעקבות הצעות חוק הפוגעות בחופש הדת וחזרה בתשובה ולנוכח מקרים בהם גורמים חילוניים שונים בישראל משדלים קטינים לצאת לתרבות רעה, בין היתר באמצעות פעילות והפצת חומרים על ידי עמותות וארגונים שונים, מוצע לאסור בחוק העונשין פעולות ישירות או עקיפות של מי שפועל מטעם גופים כאלה במטרה לשדל קטינים לתרבות רעה. מבחינה מעשית , נכתב בדברי ההסבר , שידול להוצאה לתרבות רעה דומה לשידול להמרת דת . שהאיסור עליו קבוע בסעיף 368(ב) לחוק העונשין . ההצעה מתייחסת לשידול קטין, שבדרך כלל דעותיו ואמונותיו מגובשות פחות משל אדם בוגר,, לשנות את אמונתו ולהפוך מאדם דתי לחילוני, דבר שמן הראוי שישקול בינו לבין עצמו ללא כל לחץ או פיתוי חיצוניים.

(ג). הצעת חוק הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת.

2. להלן התייחסות תנועת אומ"ץ להצעת החוק שבנדון :

(א). איש באמונתו יחיה. יש בקביעה כי אמונה או דעה השונה משל החרדי או הדתי היא תרבות רעה משום הוצעת דיבה . מי הוא זה שיקבע תרבותו של מי הינה תרבות רעה או תרבות טובה.

(ב). אין בהצעת החוק התייחסות לאפשרות של שידול קטין חילוני או לא דתי לחזור בתשובה. אם מדברים על השפעה על קטין ההתייחסות חייבת להיות לשני הכיוונים האפשריים."

לראש הדף

p>בדבר הטרדות ואיומים כלפי נשים במרחב הציבורי:

1. לאחרונה אנו עדים להטרדות חוזרות ונשנות נגד נשים במקומות ציבוריים שונים, כולל באוטובוסים ובמקומות אחרים, הגורמות להשפלה, עלבון עמוק ותסכול מהצגתן כבעלות מום לכאורה.

2. כך למשל נמנעה עלייתן של מספר בנות צעירות לאוטובוס באשדוד, וזאת בשל התעקשותו של הנהג כי הן אינן לבושות כהלכה. יתרה מזאת, גם כשהנ"ל אישר את עלייתן לאוטובוס, הן נשלחו למושב האחורי ונדרשו לכסות את עצמן.

3. עניין זה הינו עניין עקרוני ועל רשויות החוק לטפל בו בדחיפות ולאלתר. לא ייתכן שבמדינת חוק תופלנה אזרחיות לרעה, כאשר כל חטאן הוא "היעדר צניעות" שמונע מהן שימוש במרחב הציבורי.

4. אין ספק כי מדובר בגורמים עבריינים שנוטלים את החוק לידיהם ופוגעים חזור ופגוע בשוויון ובזכות הבסיסית של כל אדם לכבודו.

5. לטעמה של תנועת אומ"ץ, יש להורות לכוחות המשטרה ומג"ב לפעול בדחיפות למניעת התופעה ולסייע לאלתר בעתות מצוקה.

6. מוטלת כמובן חובה על שלטונות החוק והמשטרה לתת עדיפות עליונה לתלונות מסוג זה, ולטפל בהן באופן מידי, מבלי להמתין להגשת תלונה רשמית במשטרה.

7. המדובר באירועים חמורים ביותר, שמדמים את מדינת ישראל למדינות כמו איראן ושלוחותיה.

8. כמו כן, לטעמנו יש לצאת בפרסום חינוכי נרחב, לבל יישנו מקרים כגון אלה.

9. בנוסף, מציעה התנועה להגדיל את הענישה במקרים אלה ולהטיל קנסות, הן על הפוגעים והן על החברה המעסיקה אותם, על מנת שכל העוסקים בעוולות אלה יראו ויראו.

נודה על עדכוננו בדבר אופן הטיפול בנדון.

לראש הדף