הערת אזהרה
מצעד העוולות ( פרק ב') - נדחקים הצידה
08/08/2014

ריבלין הוא הנשיא הנבחר אך מי שגורם לו עוולה בימים אלה הוא הנשיא הפורש שמעון פרס שנוהג כאילו נבחר לקדנציה נוספת.  תושבי הדרום נותרו גם במבצע הזה חסרי הגנה אחרי שלא סופקו להם גם הפעם מספיק מיגוניות. על מאמצי אומ"ץ ומבקר המדינה להחזרת חושף השחיתות ניצב משנה אפרים ארליך לשורות המשטרה. וגם - מדוע סירבה שרון שפורר לקבל את אות ההוקרה מתנועת אומ"ץ?

                                                                ▪  ▪  ▪
נשיא המדינה תחת חתירה 
 
אלמלא נבחר ראובן (רובי) ריבלין לנשיא בראשית מבצע "צוק איתן" ייתכן שהיה זוכה לא רק לתהודה תקשורתית גדולה יותר של טקס הכתרתו אלא גם למנת חסד רבה כדי לבחון האם הוא מצליח להיכנס לנעליו המדיניות הגדולות של שמעון פרס קודמו במשכן נשיאי ישראל.

אבל המבצע הצבאי טרף באורח זמני את הקלפים וריבלין ניסה להתאים את עצמו לרוח הזמן ולא להתבלט יתר על המידה.
הנשיא החדש נמנע מלהצהיר הצהרות מדיניות והחל בהדרגה ובליווי תקשורתי מאופק להשתתף בהלוויות של כמה מחללי המבצע ולערוך ביקורי ניחומים אצל משפחות חללי המבצע ואצל פצועים המאושפזים בבתי החולים.

מי שגורם עוולה לריבלין הוא הנשיא הפורש שמעון פרס שמתעקש להישאר על הגלגל הפוליטי ונוהג כאילו נבחר לקדנציה נוספת.
בסוף השבוע ביקר פרס ביקור ניחומים נשיאותי בביתו של החייל אורן שאול בפורייה שהוכרז חלל שמקום קבורתו לא נודע.
פרס לא הסתפק בכמה ביקורי ניחומים במהלך מבצע "צוק איתן" ואחרי סיומו, אלא ממשיך להצהיר הצהרות מדיניות שהיו מאופקות בגלל המצב הביטחוני.

אין לי ספק שמכאן ואילך ישחרר פרס את חרצובות לשונו המשתלחת כאשר היעד העיקרי יהיה ראש הממשלה נתניהו שנוא נפשו מימים ימימה.

הפסקת האש עשויה להעניק לפרס מקפצה למימוש דברים שאמר בראיון ל"מקור ראשון" ערב פרישתו: "בקרוב מאוד אני משתחרר מכאן ומתכוון להמשיך את תהליך השלום".

העובדה שלשכתו של פרס תשכון ב"מרכז פרס לשלום" ביפו תחייב אותו, ללא ספק, שלא לחדול מלחתור לשלום.

לפי כל הסימנים הנשיא רובי ריבלין לא יחתור עם פרס בסירת שלום משותפת מחשש שתעלה על שרטון. מסתבר, אפוא, שהבעיה של ריבלין לא תהיה מערכת יחסיו עם ראש הממשלה נתניהו שמן הסתם יקפוץ אליו אחת לכמה שבועות לארוחת עידכון, אלא עם פרס שיאכיל אותו מרורים.

פרס הוא חתרן ותיק גם בתחום הפוליטי. יש לו כבר פנקס קבלות מרשים הכולל שורה של תרגילים פוליטיים מסריחים, קומבינות, תחמונים והטמנת מטעני אמצע.

ריבלין מצוי בימים אלה תחת חתירת אזהרה. לא מן הנמנע שבחודשים הקרובים יהיה פרס מעורב מאחורי הקלעים בניסיונות ליצור גוש פוליטי חדש שמטרתו תהיה להביא לסיום מהיר ככל שניתן של כהונתו של נתניהו כראש הממשלה.

בעבר הימר פרס על ציפי לבני ועל הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי. נראה שהפייבוריט שלו הפעם יהיה חבר הכנסת יצחק (בוזי) הרצוג נצר למשפחה נשיאותית.

זמן קצר לפני פרישתו של פרס נפגשתי אתו במשכן לשיחה שבמהלכה קבל על הפעילות של אומ"ץ נגד התקציב המנופח של בית הנשיא והבזבוזים הראוותנים בפעילות השוטפת שלו.

"אני לא מבין מדוע אני זוכה להערכה גדולה כל כך בעולם, ורק כאן בארץ עוסקים בקטנות" אמר פרס במהלך השיחה. פרס הוסיף שבגלל הביקורת הציבורית בארץ עוכבו שיפוצים חיוניים במשכן והוא משאיר את השלמת המלאכה לנשיא הבא אחריו.

הירושה עברה לריבלין שהכריז אומנם בעבר שאם יבחר לנשיא ימשיך להתגורר בביתו הפרטי בבירה, אך בינתיים שינה את דעתו משיקולי אבטחה.

התקציב הראוותני של בית הנשיא בעידן פרס הסתכם ב-60 מיליון שקלים. מעניין יהיה לעקוב אם ריבלין הידוע בצניעותו יצמצם את התקציב ויחזיר עטרה נשיאותית ליושנה, או שמא רצונו של רבלין להיות נשיא בעל משקל סגולי שיוליך אותו למסלול הנהנתנות של פרס.

תושבי הדרום תחת סכנה  

אלפי אזרחים גברים נשים וילדים המתגוררים בשורה של ישובים וקיבוצים בדרום נותרו במהלך המבצע "צוק איתן" חשופים ללא הגנה ממשית מפני רקטות ופצמ"רים אחרי שהתברר שמשרד הביטחון ופיקוד העורף לא סיפקו להם מגוניות עשויות מבטון שיכולות להציל חיי אדם.

למרבה ההפתעה היו בעת תחילת המבצע בפיקוד העורף מלאי עלוב של כמה עשרות מגוניות שאזל תוך יומיים שלושה, בעוד שהצרכים בפועל היו למאות מגוניות.

התוצאה הבלתי נמנעת הייתה בריחה המונית למרכז ולצפון המדינה שהביאה בכמה מקרים לנס מן השמים בגלל רקטות שהחטיאו מטרתן ולא פגעו בנפש.

העוולה שנגרמה לתושבי הדרום בתחום זה זעקה לשמים עמוסי הרקטות מאחר שכבר לפני חצי תריסר שנים, במהלך מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה שבו נורו לעברם עשרות רקטות הם התריעו על מחסור כרוני של מגוניות.

התשובה שקיבלו ראשי הישובים מקציני פיקוד העורף הייתה מדהימה. נאמר להם שבהעדר תקציב מתאים מוצע להם לפנות לעמותות שנוהגות לגייס תרומות למען הקהילה.

כאשר הובא הדבר בשעתו לידיעת אומ"ץ הזדרזנו לפנות אל משרד הביטחון בנושא רגיש זה אך למרבה הצער הבעיה נותרה פתוחה עד למבצע הנוכחי.

חבל ששר התקשורת גלעד ארדן שגילה חריצות רבה בנושא סגירת רשות השידור לא פעל כך בתקופה שבה שימש במקביל כשר להגנת העורף גם לגבי אספקת מגוניות חיוניות.

פרשת המגונויות נחשפה במלוא עוצמה לראשונה ברבים אחרי שאזרח בדואי נהרג כתוצאה מפגיעה ברקטה. בעקבות זאת הוגשה עתירה דחופה לבג"ץ בדרישה שיחייב את המדינה לספק מגוניות לישובים הבדואים אך העתירה נדחתה.

מעניין מה היה קורה אם שופטי בג"ץ היו מחייבים את המדינה לספק לאלתר כמות נכבדה של מגוניות לישובים הבדוויים.

מאין היו לוקחים אותן?

קצין משטרה תחת רדיפה 
 
לפני חצי תריסר שנים ביקשה ועדת האות של אומ"ץ שבוחרת מדי שנה את מקבלי אותות ההוקרה בגין פעילותם נגד השחיתות הציבורית להעניק לקצין המשטרה סגן ניצב אפרים ארליך (קרמשניט) אות הוקרה לשנת 2008 בגין חשיפת פרשת שחיתות חמורה בצמרת המשטרה.
הוועדה של אומ"ץ קבעה שקרמשניט הוא קצין משטרה ישר, אמיץ ואכפתניק שסיכן את חייו ואת פרנסתו למען ביעור השחיתות.

משטרת ישראל סירבה לאשר לקרמשניט לקבל את האות. הנימוק הפורמלי היה שאין זה מקובל שאנשי משטרה יקבלו אות בעת שירותם הפעיל, אך לא קשה היה לנחש שקרמשניט הוא קצין לא רצוי במשטרה מאז שחשף את ערוותה ברבים.

המדובר היה בפרשת האחים פריניאן שהחלה בבדיקת עיכוב חמור שחל בחקירת רצח עבריין בשם פנחס בוחבוט, רצח שבוצע ב-25 בספטמבר 1999 בדרום הארץ.

המשכה היה חשיפת רשלנות קשה של משטרת ישראל חשדות כבדים לשחיתות בדרגים בכירים במשטרה, בנוגע למספר פרשות בהן היו מעורבים אנשי הפשע המאורגן האחים פריניאן שהיו מעורבים ברצח.
הפרשה נחשפה לראשונה בתוכנית התחקירים עובדה בערוץ 2 בעריכתה של אילנה דיין (שזכתה בשעתו באות הוקרה של אומ"ץ). על-פי חשד שלא אומת, חלק מהחומרים החמורים בתוכנית הודלפו ע"י קרמשניט שכיהן אז כמפקד היחידה המרכזית באגף התנועה בדרגת סגן ניצב.
הפרשה נחקרה על-ידי ועדה בראשותו של השופט ורדי זיילר שהוקמה ע"י הממשלה בעקבות לחץ ציבורי. במהלך דיוניה של הוועדה עלו חשדות נוספים לביצוע מעשי שחיתות ע"י כמה אישים פוליטיים ידועים, אבל המנדט של הוועדה היה לבדוק רק את התנהלותם של קציני משטרה בכירים.

אחרי שהוועדה סיימה את עבודתה נחשף ברבים שעד המפתח של הפרשה כולה, שהופיע בפני הוועדה וזכה לכינוי "מיסטר איקס", הוא קרמשניט שהעיד במסלול העדויות החשאיות מתוך רצון שזהותו לא תיחשף בפומבי וזכה לחסינות של הוועדה.

הוועדה פרסמה דוח חמור שהצביע על כשלים ומחדלים שבעקבותיו נאלץ לפרוש מתפקידו מפכ"ל המשטרה דאז משה קרדי שכיהן בתקופת הפרשה כמפקד המחוז הדרומי.

המפכ"ל הנוכחי רב ניצב יוחנן דנינו שכיהן אז כראש אגף החקירות במטה הארצי יצא ממנה אומנם יבש אבל מצולק.

אחרי שנחשפה ברבים זהותו של קרמשניט נגרמה לו עוולה כאשר הפך קורבן למסע רדיפה של של צמרת המשטרה שבקשה להוקיע אותו אולי מחשש שיחשוף פרשות נוספות.

בין השאר עוכבה העלאתו בדרגה של קרמשניט והוא מונה לתפקידים זניחים שאינם הולמים את כישוריו, כגון סגן מפקד מרחב חברון
בעבר הוא התבלט כקצין אמיץ ביחידה המרכזית של מחוז תל אביב שהפך לאימת העבריינים והביא גאווה למשטרה שגילתה כלפיו כפיות טובה.

אומ"ץ לא עמדה מנגד והתייצבה לימינו ופתחה במערכה ציבורית ומשפטית כדי שיוחזר לקרמשניט כבודו ומעמדו. איש הקשר המרכזי שלנו היה חבר המועצה הציבורית שליד אומ"ץ עורך הדין המוערך פנחס (פיני) פישלר שעומד בראש הוועדה להגנה על חושפי שחיתויות.
אחרי חילופי גברי במשרד מבקר המדינה באנו בדברים עם המבקר החדש השופט בדימוס יוסף שפירא ולא הרפינו. לזכותו של המבקר יאמר שנאות לטפל במקרהו של קרמשניט באורח אישי מואץ.

בעקבות הלחץ שהפעיל המבקר על השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ ועל מפכ"ל המשטרה רב-ניצב יוחנן דנינו הועלה קרמשניט לפני למעלה משנה לדרגת ניצב משנה.

בטקס העלאתו של קרמשניט בדרגה אמר המפכ"ל: "הצדק, גם אם לעיתים משתהה, בסופו של דבר מגיע".

מי שסבר לתומו כי בכך הגיעה לסיומה הסאגה העצובה טעה. במקום למנות את קרמשניט לתפקיד פיקודי מתאים במשטרה סוכם על דעת המבקר כי הוא יושאל למערך כיבוי האש.

נציב הכבאות הראשי רב טפסר שחר אילון נאות לקלוט אותו למרות שלא היה תקן מתאים.

היה מוסכם בין מבקר המדינה לבין אומ"ץ שבתום שנה יעשה מאמץ להחזיר את קרמשניט לשרות המשטרה. ואמנם בתום השנה פנינו למבקר המדינה בדרישה לפעול להחזרת ניצב משנה אפרים ארליך (קרמשניט) לממש את הסיכום.

במכתב שכתבתי למבקר נאמר: "מיד לאחר שנכנסת לתפקידך והצהרת על כוונתך להגן על חושפי שחיתויות במגזר הציבורי פנתה אליך תנועת אומ"ץ בעניינו של קצין המשטרה אפרים ארליך (קרמשניט), שחשף מעשי שחיתות חמורים במשטרת ישראל. לשמחתנו נענית בחיוב לפנייתנו ובזכותך קיבל קרמשניט דרגת ניצב משנה והוחזר לו חלק מכבודו האבוד. הסידור להשאיל את קרמשניט זמנית למערך הכבאות היה אולי בלתי נמנע אך גרם לו מפח נפש נוסף מאחר שהוא ממלא תפקיד זוטר ריק מתוכן וכישרונותיו הרבים לא באים לידי ביטוי".

"עתה אנו פונים אליך מחדש בבקשה לפעול להחזרתו המיידית של קרמשניט לשורות המשטרה ולקבלת תפקיד הולם שבו יתרום מיכולתו לביעור הפשע ולהגברת הביטחון האישי של אזרחי המדינה".

ככל הידוע לנו עושה המבקר מאמצים בכיוון זה שבשלב זה לא צלחו בגלל התנגדות המפכ"ל, אבל אומ"ץ לא מתכונת להרים ידיים.

עיתונאית חוקרת תחת נסיגה 
 
ועדת אות אומ"ץ 2014 בראשותה של השופטת (בדימוס) עדנה בקנשטיין החליטה ערב מבצע "צוק איתן" להעניק לעיתונאית הארץ ודה-מארקר, שרון שפורר אות הוקרה בגין פעילותה המקצועית המרשימה כעיתונאית חוקרת.

בתקופה שבה 'העיתונות החוקרת' עומדת תחת מתקפה קשה של טייקונים למיניהם וכאשר צל כבד מאיים על המשך עבודתם של עיתונאים חוקרים, בולטת שרון שפורר בעבודתה. החיבור בין הון לשלטון הפך אצלה לציר מרכזי בפעילותה העיתונאית.
בין כתבותיה של שפורר שעוררו הדים ציבוריים רבים היו:

גילויים על "עד המדינה" השנוי במחלוקת ב"פרשת הולילנד"; תחקיר על איש חינוך בכיר שנחשד בהעברת מאות אלפי שקלים מן הקופה הציבורית לכיסו; תחקיר עומק על המתרחש בנמל אשדוד ופעילותו העסקית של יו"ר הועד המושעה אלון חסן, חשדות לניצול מעמד עובד בכיר בתפקיד ממלכתי רגיש ביותר כדי לעשות הון עצמי מעסקי משפחה פרטיים. סדרת כתבות אודות דודו דגמי - סוחר הנשים הגדול בישראל שהפך לאיל נדלן בחסות משטרת ישראל והפרקליטות וכן אודות קשריו הענפים והעסקים שהוא מנהל עם בני משפחתו של שוטה חובל, מי שניהל במשך 22 שנים את מחלקת הרישוי והפיקוח על הבנייה בעיריית תל אביב. תחקיר אודות שני בני הדודים דני דנקנר ונוחי דנקנר ששלטו ביחד עם כ-300 טריליון שקל של כספי ציבור באמצעות בנק הפועלים וכלל ביטוח. סדרת תחקירים על-אודות נוחי דנקנר ובהם - קשריו עם בכירי רשות ני"ע, הגוף שאמור היה לפקח על אי.די.בי; השקעות חבריו של נוחי דנקנר בהנפקת אי.די.בי מכספי הציבור למרות שידעו שהם עומדים להפסיד את הכסף ועוד".

בתעודת ההוקרה שלה נאמר: "ל_ עבודתה המקצועית המעולה כעיתונאית ותחקירנית, על התמקדותה בחשיפת הסיכונים לחברה ולמדינה, הנובעים מהחיבור המסוכן שבין הון לשלטון, ועל אומץ לב, אמינות, ויושרה אישית, החליטה ועדת האות - פה אחד - להעניק לשרון שפורר את אות אומ"ץ לשנת 2014".

בישרתי לשפורר על החלטת הוועדה והיא הגיבה בשמחה והביעה את תודתה והיא הייתה אמורה להשתתף בטקס החגיגי של חלוקת האות שאמור להתקיים בחודש ספטמבר הקרוב.

בינתיים החל מבצע "צוק איתן" והקפאנו זמנית את הפעילות סביב האירוע. בראשית המבצע, בעיצומן של הפצצות חיל האוויר שנועדו, בין השאר, לחסל משגרי רקטות ואת מקומות אחסונן של אלפי רקטות שנועדו לזרוע הרס במדינה פרסם גדעון לוי, עיתונאי בכיר בהארץ מאמר שטנה נגד טייסי חיל האוויר תחת הכותרת: "הרעים לטיס" .

בין השאר שאל שאלה רטורית "האם הם באמת מאמינים שהם משרתים את המדינה ואת בטחונה באמצעות אלף הגיחות ואלף הפצצות"?

תנועת אומ"ץ חרתה על דגלה מאז הקמתה את המאבק למען חופש הביטוי. אני ניהלתי במקביל מאבקים בתחום זה גם במסגרות אחרות.
שונים פני הדברי כאשר נכתבים דברי הסתה בעיצומה של מלחמה.
לא יכולתי לעבור לסדר היום על מאמרו של לוי שנכתב בעיצומו של המבצע ויכול היה לזרוע דמורליזציה בקרב הטייסים.

החלטתי אפוא לפנות אל היועץ המשפטי לממשלה על-מנת שיבחן אם לוי עבר עבירה.

בפניה אל היועץ נאמר בין השאר: "תנועת אומ"ץ פונה אליך בבקשה לבדוק אם העיתונאי גדעון לוי עבר עבירה של הסתה לסירוב פקודה במאמר שפרסם השבוע בעיתון הארץ בעיצומו של מבצע "צוק איתן".

במאמר זה תחת הכותרת "הרעים לטייס" מופיעים כמה קטעים שנועדו לזרוע אווירה של סירוב פקודה בקרב טייסי חיל האוויר שעסקו בשבוע האחרון בהפצצת בתים שבהם היו טמונים טילים ורקטות וכן בתיהם הפרטיים של כמה מראשי חמאס.

בין היתר האשים לוי במאמרו את טייסי חיל האוויר שהם פועלים כרובוטים וכתב בהקשר לכך: "האם הם מבינים מה הם מעוללים? הרי את מוחותיהם קשה יותר לשטוף בשנאה ופחד ולהם קשה יותר למכור שכל עזה מלאה חיות אדם. בכל זאת הם מצייתים באוטומטיות ובעיוורון מקפיאי דם הם לוחצים על הכפתור הנכון... ככל הידוע איש מהם עוד לא קם. ב-2003 עשו 27 מחבריהם מעשה אמיץ הרבה יותר מכל גיחות "הקרב" שלהם, הם כתבו מכתב סרבנות, אבל לא הפעם. האם זו הדרך? אין אחד שיציל את כבודם? אין אחד שיסרב ליטול חלק בטייסת המוות הזו?".

בתשובה לכך נמסר לנו מלשכת היועץ המשפטי לממשלה שהנושא הועבר לטיפול של פרקליט המדינה. עובדת הגשת התלונה של אומ"ץ נגד לוי פורסמה בהרחבה בכלי התקשורת.

אני מניח שגם שפורר קראה ולא הגיבה. למחרת הכרזת הפסקת האש הודענו בפומבי על שמות מקבלי האותות. שפורר נכללה ביניהם. באורח מפתיע התקשרה אלי שפורר והודיעה לי שלצערה אין ביכולתה לקבל את האות ואמרה שהסיבה לכך היא התלונה שהוגשה נגד הקולגה שלה לוי.

באותו יום היא פירסמה בדף הפייסבוק שלה את הקטע הבא: "אני מודה לכולם על הברכות על קבלת אות אומ"ץ ותודה לאריה אבנרי ולתנועתו על ההערכה. עם זאת, החלטתי לסרב לקבל את הפרס, כי אני לא יכולה לקבלו מתנועה שדורשת מהיועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד עיתונאי רק משום שהביע את דעתו. זה בדיוק מה שעשתה אומ"ץ לפני שבועיים, כשהתלוננה על גדעון לוי אצל היועמ"ש. מחר תלונה כזו יכולה להיות מוגשת נגדי או נגד כל אחד מהקולגות שלי, שמעזים לומר או לכתוב את דעתו".

זכותה של שרון שפורר לא לקבל אות אומ"ץ 2014. חבל שהיא נסחפה למחזות שלא היינו ולא נהיה בהם.


לדף קודם  /  לראש הדף
 
חברים כותבים
הספדים לאריה אבנרי
מאמרים
דוח שבועי - מאת אריה אבנרי
ספרים
שלח לחבר הדפס מפת אתר
English שאלות קישורים
office@ometz.org.il פקס 03-5600469 טלפון 03-5605588 לבונטין 12, ת.ד. 191 תל אביב מיקוד 61001
אפשר להפיץ דף זה באמצעות דואר אלקטרוני, לשמור במחשב האישי, להוריד משרת אינטרנט ולהציגו בפני קהל. כל זאת מבלי לשנות או לפגוע במבנה הדף. על דף זה חלים חוקי זכויות יוצרים. אין לערוך אותו ו/או לעשות בו כל שימוש שלא למטרות שלשמן נועד.
עורכת האתר: רות כהן, דוברת תנועת אומ"ץ.
© כל הזכויות שמורות לתנועת אומ"ץ.