הערת אזהרה
חמקני הדין (13)
25/10/2013

כיצד עלה בידי עו"ד אורי מסר שהיה שותפו העסקי של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ובידי עובד יחזקאל ששימש כעוזרו האישי להתחמק עד כה מהעמדה לדין
                                                                     
                                                                             ▪  ▪  ▪
במהלך עדותה של העבריינית הסדרתית שולה זקן בפרשת הולילנד, היא עשתה הכל כדי להרחיק את "מפעל חייה" המגה-מושחת אהוד אולמרט מקבלת שוחד מעד המדינה המנוח שמואל דכנר. השבוע החליטה זקן להכניס מחדש לתוך הבוץ המשפטי שניים ממקורביו של אולמרט לשעבר, עורך הדין אוריאל מסר ועובד יחזקאל, שהצליחו לחמוק עד כה מלעמוד לדין למרות שהיו מעורבים בחלק ממעשי השחיתות של אולמרט.

פרקליטיה של זקן ביקשו לדעת מדוע נסגרו התיקים נגד מסר ויחזקאל (וארבעה אחרים), כדי לבסס טענה של הגנה מן הצדק למרשתם: אם הם לא הועמדו לדין - לא היה מקום להעמיד לדין אותה. כפי שהעידה זקן עצמה, לאחר הפנייה הזאת ניתק מסר מגע עם פרקליטיה, למרות שקודם לכן התקשר מיוזמתו והציע לעזור לה.

כדאי לברר כיצד עלה בידיהם של מסר ויחזקאל להתחמק עד כה מהעמדה לדין.

1. עו"ד אוריאל מסר 
היכרותם הראשונה של אולמרט ומסר הייתה בעת לימודיהם המשותפים בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. אולמרט הערמומי, שהיה כבר אז עבריין פוטנציאלי, זיהה את מסר כמי שאפשר לרתום אותו לדברי עבירה ולגנוב איתו סוסים, חמורים וגמלים. השניים פתחו משרד פרקליטים בירושלים יחד עם שותפים נוספים, ושולה זקן החלה לעבוד כפקידה במשרד. אולמרט זיהה אצלה נאמנות עיוורת בצד יסודות פליליים.

אולמרט ידע להפוך בגדול את הפעילות הציבורית והפוליטית שלו לתועלת העסקית. הכנסת שבה כיהן כחבר כנסת חופשי מחברות בוועדות שימשה לו מקום-מפגש לקבלת לקוחות. כאשר נאסר על חברי כנסת לעסוק בפרקטיקה פרטית, פרש אולמרט מהמשרד והלקוחות הועברו אל מסר. אולמרט היה שותף סמוי לרווחים, איך לא?

מסר גויס לשמש כיועץ משפטי של מטה הבחירות של אולמרט לראשות עיריית ירושלים ונטל חלק בפעילות הכספית השוטפת ובגיוס תרומות שחלקן לא היו חוקיות. הכספת במשרדו שימשה מקום-מסתור למטבע זר בהיקפים גדולים. במקביל שימש מסר עורך דינה הפרטי של משפחת אולמרט, ואני מוכן להמר שהוא עשה זאת ללא תמורה.

מאוחר יותר, כאשר התמנה אולמרט בכמה משרדי ממשלה (בריאות, תקשורת, תמ"ת ואוצר), דלתו הייתה פתוחה דרך קבע בפני מסר ולקוחותיו. מי שמכיר מקרוב את אולמרט יודע שלעולם הוא לא מעניק שירותים מעין אלה לשם שמיים.

אולמרט גם גייס לקוחות למסר על תקן של מתווך שכן על-מנת לקבל פרס. אחד מהם היה האוליגרך ארקדי גאידמק שאולמרט התלבש עליו והציע לו לרכוש את קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים בדרכו המדומה לכיבוש העיר. גאידמק סיפר כעבור זמן, כי אולמרט אילץ אותו לשכור את שירותיו המשפטיים של עורך הדין אורי מסר, שהיה בעבר שותפו לעסקים של אולמרט והמשיך לשמור איתו על קשרים כספיים עלומים.

אומ"ץ הגישה בשעתו תלונה למשטרה בנושא זה, וביקשה לחקור חשד לפיו מסר העביר לאולמרט עמלת תיווך בפרשת רכישת קבוצת הכדורגל. במקביל טענו שיש חשד סביר שמסר מעביר לאולמרט עמלות מעסקות שאולמרט תופר עבורו במינהל מקרקעי ישראל ובמקומות אחרים ואף פירטנו אותן. לצערי, המשטרה לא חקרה נושא רגיש זה, אולי משום שהתמקדה במערכת הקשרים הכספית בין אולמרט ומסר בפרשת טלנסקי ובשירותים המיוחדים שהעניק אולמרט ללקוחותיו של מסר במרכז ההשקעות.

במרוצת השנים העבירה אומ"ץ לגופי אכיפת החוק חומרים רבים שהצביעו על מערכת הקשרים ההדוקה ששררה בין אולמרט למסר, שנהגו לפי כל הסימנים על-פי הכלל הבדוק: "זה נהנה וזה לא חסר". נגד אולמרט הוגשו כידוע כמה כתבי אישום שלא כיסו את מלוא היקף פרשות השחיתות הרבות שבהן היה מעורב לאורך השנים. עו"ד מסר, שותפו לחלק מהעבירות, נחלץ מהעמדה לדין.

בעקבות זאת עתרה בשעתו אומ"ץ לבג"ץ נגד החלטת הפרקליטות להימנע מלהעמיד לדין את עו"ד מסר בגין חלקו בפרשת מעטפות הכסף וניהול הקופה הסודית עבור ראש הממשלה לשעבר אולמרט ובגין חלקו בפרשת מרכז ההשקעות. בעתירה נטען, כי החלטת הפרקליטות שלא להעמיד לדין את עו"ד מסר הינה בלתי סבירה באופן קיצוני ומהותי, וכי על בית המשפט העליון להתערב ולהפוך החלטה זו. עוד נטען, כי קביעות הפרקליטות בהחלטה סותרות את טענות הפרקליטות בכתב האישום שהוגש נגד אולמרט. כך, בכתב האישום מייחסת הפרקליטות לעו"ד מסר מעשים פסולים, ומודעות לאותם מעשים, בעוד בהחלטה נקבע, באופן לא ברור, אחרת.

כן נאמר בעתירה, כי על-פי כתב האישום ניהל עו"ד מסר במשרדו עבור אולמרט קופה סודית של מזומנים שהצטברו בה מאות אלפי דולרים שמקורם, בעיקר, ממשה טלנסקי. הכספים הועברו לעו"ד מסר, בדרך כלל, על-ידי ראש לשכתו של אולמרט, שולה זקן, ומדי פעם העביר עו"ד מסר לאולמרט סכומי כסף מהקופה הסודית ואף פרט אותם עבורו בחנות לחלפנות כספים.

עוד נטען בכתב האישום, כי כשמונה אולמרט לשר החל עו"ד מסר לייצג לקוחות בעניינים שנמצאים תחת אחריותו של אולמרט ואף פנה לאותם לקוחות ביוזמתו והציע את שירותיו. אולמרט, שעמד בניגוד עניינים חריף לאור מחויבותו לעו"ד מסר, התערב באופן אישי לטובת לקוחותיו של מסר ואף שינה את החלטות הדרג המקצועי.

אומ"ץ טענה, כי מכתב האישום עולה שעו"ד מסר היה שותף לעבירות לכאורה שביצע אולמרט וסייע לו בביצוען, לרבות בהסתרת הקופה הסודית. עוד נטען, כי הגם שעו"ד מסר אינו עובד ציבור, יש להעמידו לדין בשל חומרת העבירות לכאורה והפגיעה העמוקה בדימוי השירות הציבורי ובאמון הציבור בו - פגיעה שעו"ד מסר היה שותף מלא ליצירתה.

אין לי ספק שמסר חייב הרבה לרעייתו עו"ד דוידה לחמן-מסר על שהצליחה למנוע את העמדתו לדין. הדעת נותנת שמסר היה אמור להיות עד מדינה תמורת אי-העמדתו לדין, אבל בנסיבות שלא הובהרו עד היום הסתפקה הפרקליטות רק בעדותו מטעם התביעה. כך למשל, במשפט בפרשת טלנסקי סיפר עו"ד אורי מסר כי החזיק קופה במשרדו שאליה זרמו מאות אלפי דולרים, בעיקר מטלנסקי. מסר העיד בבית המשפט כי בשלב מסוים העביר את 150 אלף הדולרים שנשארו בקופה לשולה זקן, כדי שזאת תעביר אותם לאהוד אולמרט. אולמרט טען בעדותו כי לעולם לא קיבל את הכסף, וזקן שתקה. אז מה קרה עם הכסף? גם לאחר הכרעת הדין נותרנו עם התעלומה.

אין ספק שהדמות המרכזית באי-העמדתו של מסר לדין בפרשות טלנסקי ומרכז ההשקעות הינה רעייתו עו"ד דוידה לחמן-מסר ששימשה בעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. בשעתו פנתה אומ"ץ אל היועץ המשפטי לשעבר מני מזוז וביקשה ממנו לנקוט בצעדי מידור דחופים כדי להרחיק אותה מחומר החקירה שמצוי בפרקליטות, והוא הגיב שהוא סומך מאוד על האינטגריטי שלה. מעניין שאנחנו לא סמכנו על האינטגריטי של לחמן-מסר וספק אם בדיעבד היה מזוז חותם על כך כיום.

מן הדין שתיערך חקירה ובדיקה על-ידי גוף מוסמך שיקבע מדוע נחלץ מסר מהגשת כתבי אישום שבהם הואשם אולמרט. מסתבר שגם מפרשת הולילנד עלה בידיו של מסר לחמוק בלי כתב אישום. בשעתו הוא איים להגיש תביעות דיבה נגד כלי תקשורת שינסו לקשור אותו לפרשת שחיתות זו. השאלה היא אם יעלה בידיה של זקן לסבך אותו ובאיזו מידה תוכל רעייתו דוידה, שאיבדה חלק מקשריה, לסייע לו. בשלב זה אין לי ספק שזקן העבירה בעדותה למסר "דרישת שלום" חמה מאולמרט שאינו שוכח ואינו סולח.

2. עובד יחזקאל 
אחרי שאולמרט נבחר כראש עיריית ירושלים בראשית שנות התשעים התייצב אצלו צעיר משכיל מרמלה בן 28 בשם עובד יחזקאל ששירת בצבא במודיעין והציע לו את שירותיו כעוזרו האישי. אולמרט, החשדן לקלוט עובדים חדשים סביבו מחשש שיחשפו את מעלליו, התרשם מיחזקאל ואחרי שערך בדיקה מקפת על אודותיו הבין שיוכל לסמוך עליו בעת צרה וקיבל אותו לעבודה לא לפני שמנהלת הלשכה זקן נתנה את ברכתה.

ואמנם, יחזקאל התקדם בתפקידו ומילא את התפקיד במשך עשר שנים. במסגרת תפקיד זה כיהן במספר דירקטוריונים של תאגידים עירוניים וחברות-בנות של העירייה, דוגמת החברה לפיתוח מזרח ירושלים, תאגיד הגיחון, ועדת ההנצחה העירונית וחברת החשמל המזרח-ירושלמית.

לאחר כינון ממשלת שרון, החל יחזקאל לשמש כיועצו של השר אולמרט במשרד התמ"ת והפך להיות הצל של השר. בהדרגה היה יחזקאל מעורב בתרגילים מסריחים מבית מדרשו של הבוס העבריין, לרבות מתן הטבות שונות במרכז ההשקעות ובמינהל מקרקעי ישראל (שהיה תחת שליטתו של המשרד) לאילי הון שאולמרט חפץ ביקרם. כך עלה בידו להכיר מקרוב גם את מסר שהביא למשרד לקוחות כבדים לקבלת סיוע מהשר.

במקביל טיפל יחזקאל בשורה של מינויים פוליטיים של אנשי קדימה בתפקידים שונים במשרד ובשלוחותיו, שהיה בהם חשד לעבירה על החוק. אחד המינויים המאלפים לתפקיד היועצת המשפטית של מרכז העסקים הקטנים היה זה של חברתו של שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון, שהיה בן-בריתו הפוליטי של אולמרט ושותפו לדברי עבירה רבים בארץ ובחו"ל.

לאחר שנבצר מאריאל שרון למלא את תפקידו, ליווה יחזקאל את אהוד אולמרט בתפקידו כראש הממשלה הזמני עד לבחירות ואחרי בחירתו של אולמרט לתפקיד ראש הממשלה מונה יחזקאל לשמש כמשנה לראש הסגל יורם טורבוביץ'.

לאחר פרישתו של ישראל מימון מתפקיד מזכיר הממשלה, מונה יחזקאל למזכיר הממשלה וכיהן בתפקיד עד להתפטרותו של אולמרט בעקבות חשיפת חלק ממעשי השחיתות שלו. במהלך כהונתו של יחזקאל כמזכיר הממשלה, פורסם על-ידי מבקר המדינה לשעבר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, דוח על "פרשת מרכז ההשקעות", שבו נקשר גם שמו של יחזקאל. חלק מהחומרים שהיו בידי המבקר בנושא זה הועברו למשרד על-ידי אומ"ץ.

יחזקאל נחקר במשטרה על חלקו בפרשות מרכז ההשקעות והמינויים הפוליטיים ברשות לעסקים קטנים ובגופים אחרים במשרד, אך פרקליטות המדינה החליטה שלא לצרף את יחזקאל לכתב האישום שהוגש נגד אולמרט בפרשת מרכז ההשקעות ולא הגישה כלל כתב אישום נגד השניים בפרשת המינויים הפוליטיים.

בעקבות ההחלטה לסגור את תיקי החקירה הללו, פנה עורך הדין אבינועם מגן, חבר הצוות המשפטי של אומ"ץ, אל היועץ המשפטי לממשלה ואל פרקליט המדינה בבקשה לבחון מחדש את ההחלטה שלא להעמיד לדין את אולמרט ויחזקאל בפרשת המינויים הפוליטיים למרות שהיו ראיות חותכות. כל הסימנים מעידים על כך שהפרקליטות החליטה לוותר לאולמרט על כתב אישום פלילי נוסף כדי להקל עליו אחרי שכבר הוגשו נגדו שלושה כתבי אישום בפרשות ראשונטורס, טלנסקי ומרכז ההשקעות. אומ"ץ עתרה לבג"ץ בניסיון למצות את הדין עם אולמרט ויחזקאל בפרשה זו - אבל העתירה נדחתה.

פרט מאלף: בעת עדותו של אולמרט במשפט הולילנד הוא התקשה להסביר כיצד דלף פרוטוקול פנימי של ישיבה בראשותו שהתקיימה במשרד התמ"ת לעד המדינה דכנר. המדובר היה בפרויקט נדל"ני נוסף בפארק איילון שדכנר טיפל בקידומו ותיגמל בתמורה - איך לא - את אולמרט וזקן. התברר שדכנר הכניס תיקונים ושינויים מסוימים בטיוטת הפרוטוקול שהועברה אליו - לא במפתיע - על-ידי זקן לפני שנחתם ונשלח למשתתפים בדיון.

הדו-שיח שניהל אולמרט עם השופט מדבר בעד עצמו. אולמרט השיב, כי לא ידע על כך, וכי אינו יודע מה היה נקבע כיום בעניין הוצאת הפרוטוקול לגורם חיצוני לאור העובדה שקיים חוק חופש המידע. השופט דוד רוזן העיר לו: "זה לא כל כך פשוט, אדוני. עכשיו יש לנו מסמכים שחלקם הוגשו בידי ההגנה, וזה הכל בלשכה שלך, כשאומר לנו עובד יחזקאל שלא יוצא פרוטוקול בלי אישורך. ואחרי כל הדברים האלה אתה אומר לי: אני לא יודע. אי-אפשר להשאיר את זה פתוח, כי התביעה תראה בזה אחד העוגנים המרכזיים לביטויים החריפים שהם יטיחו בך".

אולמרט: "אני לא חייב לקבל כל דבר שאמרו אנשים שעבדו תחתי". רוזן: "אתה לא יכול להגיד לי שהם אנשים נפלאים". אולמרט: "אמרתי שעובַד היה עובֵד מסור שעשה דברים טובים, ומשהו השתבש בתהליך החקירות ופתאום התברר שהוא הפך להיות רק מתאם טכני והוא הציג את עצמו כחותמת גומי - דבר שרחוק מן האמת כרחוק מזרח ממערב".

לאחר מכן אולמרט האריך בהעמקת החשיפה על חלקו של יחזקאל ולא שכח גם את מסר, כאשר טען שלא ידע על מעורבותם של דכנר, יחזקאל ועו"ד מסר בשינויים שבוצעו בתוכנית פארק איילון. אין ספק שהייתה זו פעולה מתואמת של אולמרט וזקן לסבך גם את יחזקאל, כפי שעשו לגבי מסר, כדי לנסות להוריד מהם לפחות חלק מנטל האשמה ולהעבירו לשני מעורבים אחרים שלא נותנים את הדין.

אולמרט לא יחדל במאמציו הבלתי נלאים כדי לסבך אותם משפטית ואישית. מי שמכיר מקרוב את אולמרט יודע שהוא לא נהג להותיר בריאים בשטח אלא פצע אותם במועד שהתאים לו כפי שעשה באחרונה למסר וליחזקאל ששירתו אותו בנאמנות לאורך שנים וכיסו על פשעיו.

לדף קודם  /  לראש הדף
 
חברים כותבים
הספדים לאריה אבנרי
מאמרים
דוח שבועי - מאת אריה אבנרי
ספרים
שלח לחבר הדפס מפת אתר
English שאלות קישורים
office@ometz.org.il פקס 03-5600469 טלפון 03-5605588 לבונטין 12, ת.ד. 191 תל אביב מיקוד 61001
אפשר להפיץ דף זה באמצעות דואר אלקטרוני, לשמור במחשב האישי, להוריד משרת אינטרנט ולהציגו בפני קהל. כל זאת מבלי לשנות או לפגוע במבנה הדף. על דף זה חלים חוקי זכויות יוצרים. אין לערוך אותו ו/או לעשות בו כל שימוש שלא למטרות שלשמן נועד.
עורכת האתר: רות כהן, דוברת תנועת אומ"ץ.
© כל הזכויות שמורות לתנועת אומ"ץ.