הערת אזהרה
בושה וחרפה (73)
28/06/2013

רק מי שלא מכיר מקרוב את הרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר ולא עקב במרוצת השנים אחר מעלליו ומעשיו הנלוזים הופתע השבוע משני אירועים בזויים שנכרכו בשמו והרחיבו את הצל הכבד שהוטל על מוסד הרבנות הראשית מאז שהרב מצגר נכנס בין כתליו

האירוע הראשון שנחשף השבוע היה קשור בחשד שהרב יונה מצגר נטל לכיסו מאות אלפי שקלים מכספי תרומות שהגיעו לעמותות שהיו מחוברות אליו והשתמש בכספים לצרכי רכישת נדל"ן ועל-ידי כך עבר עבירות חמורות של מרמה, הפרת אמונים והלבנת הון.

הרב מצגר הכחיש במהלך חקירתו תחת אזהרה במשטרה שנמשכה עשר שעות את החשדות שהועלו כלפיו וטען שאם נעשו פעולות לא חוקיות על-ידי עוזריו ומקורביו הן לא היו בידיעתו ובהסכמתו.

כבר היינו כמה פעמים בסרט הזה שאישי ציבור רמי-מעלה שמועדים ומסתבכים לא לוקחים אחריות אישית ומעדיפים להעביר אותה לכפופים להם, שלא מסגירים אותם בתקווה שיהיה מי שיחלצם.

תנועת אומ"ץ הזדרזה לפנות לשר נפתלי בנט המופקד על תיק הדתות בדרישה שיפעל להשעייתו המיידית של הרב מצגר.

יומיים לאחר מכן, בעיצומה של הסערה סביב מצגר שנשלח בפקודת בית המשפט למעצר בית, נולד האירוע השני, כאשר מדריך ספורט טען כי בעבר הוטרד מינית על-ידי הרב מצגר שנגע בגופו וליטף אותו בניגוד לרצונו. הרב מצגר הזדרז להכריז כי לא זכור לו מקרה מעין זה. וכי למה שיזכור, אולי היו שורה של מקרים.

אם אומנם אירע הליטוף במציאות חרף זכרונו הסלקטיבי של הרב מצגר, הרי שהרב עבר עבירה שמחייבת את העמדתו לדין פלילי ומונעת ממנו להמשיך ולהיות רועה רוחני לצמיתות.

מי מינה אותו לרב הראשי? 
אומ"ץ מלווה את פעילותו חסרת הבושה של הרב מצגר החל מראשית פעילותה לפני עשור שנים בתקופה שמצגר החל במקביל לכהן כרב הראשי האשכנזי לישראל ונהג כרב שמועד מדי פעם בדומה לשור מועד.

בחירתו של הרב מצגר לתפקיד הרב הראשי, הרבה בזכות תמיכתו של הרב שלום אלישיב, עוררה הרמת גבות ותמיהה רבה בקרב החוגים החרדיים והדתיים, בעיקר משום שמצגר נחשב לרב בינוני שרחוק מלהיות פוסק ומורה-דרך. זאת ועוד: מעל ראשו של הרב מצגר רבצה עננה כבדה שבגינה היה צורך לפסול את מועמדותו.

מתברר שכמה שנים קודם לכן, כאשר הרב מצגר כיהן כרבו של אחד הרבעים בתל אביב וכרב של בית הכנסת "תפארת צבי", הגיעו תלונות רבות על כך שהוא חותם שלא כדין על כתובות של נישואין וגובה בניגוד לחוק כספי מזומנים בחופות הרבות שהוא עורך.

ואם לא די בכך, הגיעו למועצת הרבנות שמועות עקשניות שהרב מצגר נוהג לעיתים לגעת באיברים אינטימיים של נערים נגד רצונם. אף אחד מהם לא הגיש על כך תלונה למשטרה וגם מועצת הרבנות לא טרחה לעשות כן והסתפקה, כאמור, בפסילתו של הרב מצגר לתפקיד הרב הראשי לישראל.

מי שלא רצה בצדק את הרב מצגר כרב ראשי של תל אביב קיבל אותו בחרפה כרב הראשי האשכנזי לישראל.

מעשים שלא ייעשו 
שנתיים אחרי שהרב מצגר כיהן בתפקידו רם-המעלה החלו שורה של מעשים שלא ייעשו שגרמו מועקה לאוכלוסיה גדולה של אזרחים שומרי מסורת במדינה.

בפברואר 2005 נחקר הרב מצגר באזהרה בעקבות שכירת חדר בתקופת החגים בבית מלון ירושלמי תמורת תעריף מוזל. שכירת המלון נראתה על פניה תמוהה, לאור העובדה שלרב מצגר יש דירת שרד בירושלים. בסיום החקירה המליצה המשטרה להעמיד לדין את הרב מצגר בעבירות של מרמה והפרת אמונים. אומ"ץ דרשה גם אז להשעות את הרב מצגר מתפקידו עד לסיום החקירה.

במאי 2005 הגשנו העתירה באמצעות עו"ד בועז ארד נגד שרת המשפטים ציפי לבני, בדרישה שמצגר יושעה מכל תפקידיו, ובבוקר הדיון בעתירה זו הודיע עו"ד דוד ליבאי כי מצגר משעה עצמו מכל תפקידיו ועל-ידי כך התייתרה העתירה.

באפריל 2006 - בעוד השעייתו העצמית של מצגר נמשכת - פרסם מזוז החלטתו שלא להעמיד את מצגר לדין פלילי, אך דרש ממנו להתפטר מתפקידו. מזוז ביקר בחריפות את מעשיו, קבע ששיקר בחקירותיו במשטרה והודיע כי אם לא יתפטר מרצונו ייפתחו נגדו הליכי הדחה מיידיים.

הרב מצגר עתר לבג"ץ נגד מזוז בדרישה שימחק את המלצתו להתפטרותו מתפקידו. בתגובה לכך דרשנו משר המשפטים דאז - חיים רמון - כי יפעיל סמכותו להביא לוועדה למינוי דיינים את הדחתו של מצגר, ומשלא נענינו הגשנו עתירה שנייה בדרישה לחייב את שר המשפטים לנקוט הליכי הדחה.

לאחר הגשת העתירה התברר, ששר המשפטים רמון, בטרם נאלץ להתפטר בגלל ההחלטה להגיש נגדו כתב אישום בגין הטרדה מינית, נתן לפרקליטו של הרב מצגר התחייבות שלא יעשה דבר, עד אשר יסתיים הדיון בעתירתו של מצגר נגד מזוז.

בסופו של דבר חזר הרב מצגר למרבה הבושה לכהן כדיין בבית הדין הרבני העליון.

נהנתנות בלתי פוסקת 
הרב מצגר היה פרק זמן מסוים על תקן של ברווז צולע, אבל בהדרגה הפך הרב לשועל נהנתן שביקר בכרמים בארץ ובחו"ל ואכל ענבים בשפע וגם לקח הביתה. משום מה הוא לא למד לקח וחזר לסורו בדומה לשור מועד שאין לו תקנה. וזה עוד לא הכל: בצד כל פגיעה של הרב מצגר בטוהר המידות הגיעה תלונה חדשה שהייתה קשורה בחשד להטרדה מינית על-ידי הרב הראשי הבעייתי. בשנת 2008 שודר בערוץ הראשון פרק נוסף ממסע הנהנתנות הבלתי פוסקת של הרב מצגר שניקר את עינינו וצלה את אוזנינו.

עו"ד בועז ארד הזדרז לפנות אל ראש הממשלה בנימין נתניהו, שכיהן אז כממונה על משרד הדתות:

"1. בערוץ 10 שודר אמש תחקיר שערך העיתונאי צ'יקו מנשה. התחקיר חשף כי הרב מצגר שהה במשך 56 ימים בחו"ל במהלך שנת 2008, וכי בחמשת החודשים האחרונים שהה הרב מצגר בחו"ל 39 ימים. בנסיעותיו התכופות לחו"ל בתקופות הנ"ל, השתתף הרב מצגר באירועי התרמה פרטיים, כאשר גופים שונים, שמטעמם התקיימו האירועים הנ"ל, מממנים את הוצאות נסיעותיו של הרב הראשי יונה מצגר.

2. עוד עולה מן התחקיר, כי הרב מצגר לא גילה בבקשותיו לקבלת אישור לנסיעותיו ממשרד רה"מ, כי מטרת נסיעותיו היא, בין היתר, השתתפות באירועי התרמה של גופים פרטיים.

3. על-פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בדבר מתן חסויות וגיוס תרומות בידי עובדי ציבור (הנחיה 1.1700 מיום 28.5.00), נדרשות זהירות והקפדה מיוחדות, כאשר מדובר בנושאים כשל גיוס כספים ותרומות. לפיכך נקבע בהנחיות האמורות, כי תשובת עובד הציבור לבקשה למתן חסויות כאמור, תינתן לאחר התייעצויות עם היועץ המשפטי במשרד הנוגע בדבר. כפי שעולה מן התחקיר, וככל הידוע לשולחתי, לא התקיימה היוועצות בעניינים האמורים, עם היועצת המשפטית של משרד רה"מ.

4. לפי סעיף 5 לחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), תשי"ט-1959, חל איסור על עובד מדינה להתרים כספים "לאיזו מטרה שהיא זולת לאוצר המדינה ובתור תפקידו".

5. על-פי המידע שהובא בתחקיר האמור, אישור נסיעותיו של הרב מצגר, ככל שאלו אושרו, נעשה בניגוד להוראות החוק ולהנחיות היועץ המשפטי לממשלה. עולה אף חשד כי הרב מצגר העלים או הסווה את מטרת נסיעותיו, ולא גילה כי הן נועדו לגיוס כספים לגופים שמימנו את נסיעותיו. חשד זה מן הראוי כי ייבדק.

6. עוד ראוי לבדוק אם הרב הראשי יונה מצגר נסע לחו"ל, בתקופות הנזכרות, על חשבון ימי חופשתו, או בימים בהם שולם לו שכרו מקופת המדינה. עוד יש לבחון אם מתקיימים מעקב ובקרה כלשהם, מטעם משרד רה"מ, על נסיעותיו של הרב.

7. עוד מבקשת שולחתי כי תורה לחקור אם שכרם והוצאותיהם של אנשי פמליית הרב מצגר, ואלה שהתלוו אליו בנסיעותיו לגיוס כספים כאמור, שולמו על-ידי משלם המסים, או שמומנו על-ידי גורמים פרטיים, אשר מימנו אף את הוצאות נסיעותיו של הרב.

8. נוכח חומרת הדברים שפורסמו בתחקיר חדשות ערוץ 10 בנידון, קוראת שולחתי לגיבוש קריטריונים ברורים לאישור נסיעות הרבנים הראשיים לחו"ל, וקביעת נהלים מחייבים, ברי אכיפה, אשר ימנעו את השימוש במעמדה של משרה ממלכתית כמשרת הרב הראשי לישראל, לצרכים פרטיים, ובפרט לצורך גיוס כספים על-ידי גופים פרטיים.

9. אודה אם תודיעני בהקדם הנחיותיך ופעולותיך למניעת הישנות התופעות שתוארו בתחקיר האמור".

מאחר שנתניהו כדרכו לא הזדרז להשיב, פנינו במקביל גם ליועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז בבקשה לבדוק אם אין היבטים פליליים בהתנהלותו של הרב מצגר בנסיעותיו לחו"ל. בפנייה של אומ"ץ אל מזוז הוספנו במקביל מידע מחשיד נוסף נגד הרב מצגר שהובא לידיעתנו מאוחר מדי והיה קשור בעריכת נישואין לפסולי חיתון על-ידי הרב מצגר ממניעים זרים, וכן תלונה של צלם צרפתי שטען כי הרב מצגר הטריד אותו מינית לכאורה.

והרב ממשיך בחגיגות... 
למרבה הצער החליט מזוז שלא לפתוח בחקירה בנוגע להתנהלותו של הרב הראשי לישראל, יונה מצגר, במימון נסיעותיו של מצגר לחו"ל, עריכת נישואים של פסולי חיתון ממניעים זרים והטרדה מינית. שלוש קביעותיו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר היו רחוקות מלספק את אומ"ץ.

  • באשר לטענה הנוגעת למימון נסיעותיו של מצגר לחו"ל על-ידי גורמים חיצוניים, הובהר שנסיעותיו אושרו על-ידי היועץ המשפטי לרבנות, ולא ניתן לבסס תשתית ראייתית לעבירה פלילית שבוצעה לכאורה בידי מצגר.
  • ביחס לעריכת נישואים של פסולי חיתון ממניעים זרים - החשד שעולה לכאורה מתיאור הדברים הוא לביצוע עבירת הפרת אמונים שההתיישנות עליה חמש שנים. מאחר שמדובר באירוע שהוא מ-2002 מדובר בעבירה שהתיישנה, וזאת מבלי להתייחס לתשתית העובדתית.
  • בקשר לפרשת הצלם הצרפתי, שנטען כי מצגר הטריד אותו מינית, קיים קושי בהגדרת נסיבות המקרה כהטרדה מינית וזאת מעבר לקושי הקיים בהעדר תלונה מצד הצלם או מישהו מטעמו.

בסוף המכתב כתב עו"ד רז נזרי, שכיהן אז כעוזרו של היועץ המשפטי לממשלה ומכהן כיום כמשנה ליועץ המשפטי לבא-כוחה של אומ"ץ עו"ד בועז ארד: "ביחס לשני העניינים האחרונים בקביעה לפיה אין תשתית לפתיחה בחקירה פלילית אין הכוונה בכך מתן 'תעודת הכשר' ציבורית למעשים הנטענים... ועל ההיבטים האחרים הנוגעים לעניין להתברר בזירות רלוונטיות אחרות".

הרב הראשי האשכנזי לישראל המשיך במעלליו ולא נותר לנו אלא לפנות לוועדה למינוי דיינים בבקשה שתפסול את הרב מצגר מלהמשיך ולכהן כדיין, תפקיד שיפוטי המקביל לזה של שופט. הוועדה סירבה להיענות לבקשתנו וגם היועץ המשפטי לממשלה נמנע מלהתערב, והרב מצגר המשיך לחגוג.

דברים חמורים מהעליון 
לא נותר לנו אלא לעתור לבג"ץ פעם נוספת נגד הוועדה, היועץ המשפטי והרב מצגר, בניסיון שבג"ץ יכפה את הפסקת כהונתו של הרב הראשי כדיין בגלל התנהלותו הנלוזה של הרב. בג"ץ החליט, אמנם, שלא לכפות על הוועדה את ביטול המינוי של הרב מצגר כדיין, אך הקביעות החמורות של שופטי ההרכב בעליון שדן בעתירה הדליקו נורה אדומה בעלת כמות גדולה של קילוואטים.

השופט העליון אדמונד לוי מתח ביקורת חריפה על הוועדה למינוי דיינים ועל אמות המידה הפסולות שלה והעיר: "לו נדרשתי אני להכרעה בפרשה זו נוטה הייתי לסבור כי היבטים מרכזיים בגרסה שהציג הרב הראשי לישראל אינם עומדים מול חומר הראיות המוצדק. חלק מן ההסברים שנמסרו מפיו של הרב ובשמו נראים בעיני תמוהים ואף מופרכים. אף אם אינה עולה כדי עשייה פלילית היא קלוקלת ופסולה מן הבחינה המוסרית". השופט העליון אליקים רובינשטיין החרה החזיק אחריו: "נותר בפינו טעם בעייתי, הוועדה עשתה מלאכתה כמי שכפאה השד ומבקשת להסיר מעליה מטרד". השופט העליון יורם דנציגר: "נותרה לנו העותרת תנועת אומ"ץ בודדה במערכה".

בעקבות הביקורת החריפה של בית המשפט העליון כלפי הרב מצגר פנתה אומ"ץ לרב מצגר בדרישה שיתפטר לאלתר מתפקידו. הודענו שאם לא יעשה כן, נמשיך במערכה הציבורית והמשפטית. חלפו מאז כמה שבועות מאז שבית המשפט השחיר את דמותו של הרב הראשי, אבל הרב מצגר לא התפטר כמצופה ולאומ"ץ לא נותר אלא לפנות כעבור כמה חודשים אל שר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן שיפעל מכוח סמכותו להעמיד את הרב מצגר לדין משמעתי.

פרופ' פרידמן ידוע כמי שאינו תומך בהעמדתם של אישי ציבור לדין פלילי, גם כאשר מדובר במגה-מושחת מסוגו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט שמינה אותו לתפקיד שר המשפטים. לטעמו הקלוקל של פרופ' פרידמן ניתן להסתפק בהעמדתם לדין משמעתי בלבד.

בהקשר לכך כתבה לו אומ"ץ: "דווקא אתה התבטאת לא אחת נגד השימוש בדין הפלילי נגד אישי ציבור. מקום שניתן לרפא את הנזק שנגרם לציבור בגלל ההתנהגות העבריינית באמצעות הדין המשמעתי ודאי אין אתה סבור כי אינטרס הציבורי אינו עולה בקנה אחד עם המשך כהונתו של דין שבית הדין העליון אמר עליו דברים חמורים ביותר". פרופ' פרידמן התחמק מלמלא את חובתו. בסופו של דבר השר פרידמן נאלץ בשנת 2008, תחת הלחץ של העתירה שלנו שנידונה אז, להודיע לבג"ץ שהוא יביא את עניינו של מצגר לוועדה למינוי דיינים.

אומ"ץ המשיכה להיות לבדה במערכה נגד המשך כהונתו של מצגר כדיין, אך לצערנו מערכות הצדק והממונים על אכיפת החוק במדינה לא פעלו כנדרש מהם. הרב מצגר המשיך במעלליו עד שבימים האחרונים נחקר מחדש כחשוד בביצוע מעשים פליליים ואנחנו לא הופתענו.

למזלנו מסתיימת בעוד זמן קצר תקופת כהונתו של הרב מצגר כרב ראשי ואנחנו לא נתגעגע אליו ולרמת המוסר הירודה שלו, גם לא כרב שכונתי שהלם את כישוריו.
 
אפילוג 
בשעתו פורסם בכלי התקשורת כי הרב מצגר מברר אפשרות לעבור ולכהן כרב בבריטניה במתכונת זו או אחרת. דומה שאין ארץ בעולם זולת בריטניה שהולמת יותר את כישוריו, מאווייו ונטיותיו של הרב מצגר. אם יתגשם חלומו של הרב מצגר, לא יהיה אלא לברך: "ברוך שפטרנו מעונשו של זה".


לדף קודם  /  לראש הדף

 
חברים כותבים
הספדים לאריה אבנרי
מאמרים
דוח שבועי - מאת אריה אבנרי
ספרים
שלח לחבר הדפס מפת אתר
English שאלות קישורים
office@ometz.org.il פקס 03-5600469 טלפון 03-5605588 לבונטין 12, ת.ד. 191 תל אביב מיקוד 61001
אפשר להפיץ דף זה באמצעות דואר אלקטרוני, לשמור במחשב האישי, להוריד משרת אינטרנט ולהציגו בפני קהל. כל זאת מבלי לשנות או לפגוע במבנה הדף. על דף זה חלים חוקי זכויות יוצרים. אין לערוך אותו ו/או לעשות בו כל שימוש שלא למטרות שלשמן נועד.
עורכת האתר: רות כהן, דוברת תנועת אומ"ץ.
© כל הזכויות שמורות לתנועת אומ"ץ.