הערת אזהרה
הרועץ המשפטי לממשלה (59)
08/03/2013

מכתב גלוי ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין: חבל שאיבדת במרוצת תקופת כהונתך הנוכחית את כבודך המקצועי ואתה מסרב לקחת אחריות לשורה של מחדליך. הסחבת הממושכת בקבלת הכרעות בתיקים שממתינים להכרעתך הפכה לחם חוקך הקבוע
 
כבוד היועץ,

כבר בראשית מכתבי אני פונה אליך בבקשה אישית לוחצת:

אם רצונך לשמור על שארית כבודך המקצועי האבוד, נצל את העובדה שבעוד זמן קצר מוקמת ממשלה חדשה, הנח את המפתחות והתפטר לאלתר מתפקידך כיועץ המשפטי של הממשלה. עשה זאת בתום כהונה עלובה בת שלוש שנים בתפקיד זה, למרות שנותרו לך עוד שלוש שנים להשלמת הקדנציה שבה התגלית כאדם עצלן וכמשפטן רשלן.

למרבה הצער, פעילותך המקצועית שאינה שנויה כבר במחלוקת, גרמה זילות לשלטון החוק ותרמה ליחסם המנוכר והמזלזל של מרבית אזרחי המדינה במערכת אכיפת החוק בכלל ובמוסד היועץ המשפטי לממשלה בפרט.

אני מעריך שלא תיענה לדרישתי. בחודשים האחרונים התברר שפיתחת עור של פיל מול גלי הביקורת הציבורית הגואה שקראה לך: "לך הביתה". חוסר רגישות זה אינו מדבר בשבחך. אתה משרת כיום ציבור רחב שאינו חפץ יותר בשירותיך המשפטיים הלא טובים.

משום כך לא נותרה לתנועת אומ"ץ ברירה, אלא להצטרף אל כמה גורמים הפועלים בימים אלה בדרכים משפטיות וציבוריות כדי להביא להדחתך מתפקידך בהקדם, על-מנת למזער נזקים נוספים למערכת המשפט.

אפילו פעילותך ההומאנית למניעת המשך גירושם מהארץ של עובדים זרים מאריתריאה נעשתה באיחור וכבר לא עושה עלינו רושם ולא משפרת את דעתנו על תפקודך.

מינויים מבושלים 
אני חייב לציין שמעולם לא נפגשנו ולא שוחחנו טלפונית למרות ששנינו אמורים היינו להיות ממוקמים מצידו האחד של המתרס. אתה - כמי שעומד בראש התביעה הכללית במדינה, ואני - כמי שמכהן כיושב-ראש הנהלתה של תנועת אזרחים מתנדבים שמסייעת לגופי אכיפת החוק במדינה לבער את השחיתות הציבורית במדינה.

בהקשר לכך עלי לציין, כי בעבר קיימתי קשרים מקצועיים ונפגשתי לשיחות עבודה במסגרת יחסי גומלין עם היועצים המשפטיים לממשלה שקדמו לך, ביניהם יצחק זמיר, יוסף חריש, אליקים רובינשטיין, מיכאל בן-יאיר ומני מזוז למען מטרה משותפת. איתך לא טרחתי מעולם לבקש פגישה. המינוי שלך נראה לי, כבר מהשלבים הראשונים, כבעייתי, מאחר שאתה היית פרקליט פרטי שנים רבות וייצגת עברייני צווארון לבן כבדים, ביניהם אישי ציבור ידועים שאתה היית אמור לעבוד במחיצתם. הייתה לי גם תחושה שיש לך מורא מפני אישי ציבור בכירים וכוחניים.

מי שבישל את המינוי שלך היה שר המשפטים הנוכחי, פרופ' יעקב נאמן, שעל גבו יש קופה של שרצים. מאחר שמינויו של נאמן עצמו נעשה ביוזמתו של שר החוץ לשעבר אביגדור ליברמן, ששלט על המערכת המשפטית במסגרת ההסכם הקואליציוני, אפשר לומר בלי צל של ספק, שליברמן היה מעורב מאחורי הקלעים במינוי.

רציתי להזכיר לך, אם אתה לא יודע, שליברמן קיבל בעבר שירותי ייעוץ משפטיים אצל פרופ' נאמן, כאשר הלה היה עורך דין פרטי, אבל זה כמובן פרט שולי. יד רוחצת יד ושתיהן נותרות מזוהמות.

בחשש לניגוד עניינים 
אגב, אתה בעצמך ייצגת בעבר לקוח שתבע את ליברמן ומשום כך טענת בתשובה לפניית אומ"ץ, שאינך מנוע מלעסוק בתיק החקירות שלו.

מיד אחרי שנבחרת לתפקידך בנסיבות טראגיות טרחת לפרסם את ההצהרה הבאה: "הנני מתחייב כי בתוקף תפקידי הציבורי, אמנע מלקבל החלטות, להשתתף, או לטפל בצורה אחרת, במישרין או בעקיפין, בנושאים העלולים להעמידני במצב של חשש לניגוד עניינים... בכל תיק או עניין בו טיפלתי (לרבות יחד עם אחרים) ו/או שטופל על-ידי משרד עוה"ד, בין אם על-ידי באופן אישי ובין אם על-ידי מי מעובדי משרד עוה"ד, וזאת לכל משך כהונתי".

ההצהרה שלך הייתה מכובדת למדי; השאלה היא, אם היא עמדה במבחן המציאות.

אחד הלקוחות שלך בעבר היה בנימין נתניהו, שהוחשד בתקופת כהונתו הראשונה כראש ממשלה יחד עם רעייתו שרה בפרשת קבלת מתנות אסורות. נכון שנתניהו הוא ה"בוס" שלך בתפקידך כיועץ לממשלה שבראשותו, אבל בתפקידך השני כתובע הכללי של המדינה אתה אמור שלא לדון בענייניו ובענייניה של רעייתו שרה. משום כך, פגישותיך עם המשפחה בעניינים שאינם עומדים על סדר-יומה של הממשלה נוגדים לכאורה את ההתחייבות שנטלת על עצמך.

למרות שאתה אדם עמוס לעייפה, מצאת זמן להיפגש עם גברת שרה נתניהו כדי לדון איתה בנושא הוצאות הבית של המשפחה בקיסריה והנצחת אביה המנוח. בעבר היא פנתה אליך גם לגבי האיפור שלה, אבל גם מבחינתך זה כבר היה מוגזם והעברת את הטיפול למשרד ראש הממשלה.
 
אין אישור חקירה ל"בוס" 
שר המשפטים הנוכחי, פרופ' נאמן, שהוא ה"בוס" השני שלך במשרד המשפטים, לא היה אומנם לקוח שלך, אבל נראה לי שגם אם הרחקת את עצמך מלטפל בפרשה שנוגעת לו, היית צריך להעביר את הטיפול למישהו אחר ולא למשוך את העניין ללא גבול עד שהוא סיים את תפקידו.

במה דברים אמורים? לפני כמה חודשים נודע לאומ"ץ כי מתנהלת חקירה ברשות המיסים, בחשד ששר המשפטים פרופ' יעקב נאמן חשוד בהעלמת הכנסות בתקופת היותו פרקליט פרטי, מבעליו של משרד פרקליטים משגשג. הרשות סירבה לתת לנו פרטים על הפרשה, אך ממקור מסוים נודע לנו כי האישור לחקור שר אמור לבוא מהיועץ המשפטי לממשלה ואין אישור, למרות שהפנייה הייתה מזמן. אני לא רוצה לנחש את הסיבות לכך. בכל מקרה, אומ"ץ לא תיתן לפרשה זו לגווע.

סחבת שערורייתית ביותר 
איני רוצה לחזור על הפרסומים בכלי התקשורת על הסחבת השערורייתית בטיפולה של הפרקליטות ולשכת היועץ בתיק החקירה של שר החוץ לשעבר אביגדור ליברמן, שנמשכה למעלה מתריסר שנים. אני מודע היטב לכך שהטיפול החל קרוב לתשע שנים מאז שנכנסת לתפקידך, אבל אני תוהה לדעת מדוע החלטת לסגור את תיק החקירה הראשי נגד ליברמן, שבו הוא הואשם בקבלת מיליוני דולרים מאילי הון זרים באמצעות חברות-קש.

בתיק זה הושקעו מאמצים אדירים ומשאבים רבים, והחלטת שלא להגיש את כתב האישום נגדו, למרות שטיוטת כתב האישום הייתה מוכנה והתקבלה בהרמת גבות. במקום זאת החלטת להגיש נגדו כתב אישום בפרשה שולית של התערבות במינויו של שגריר ישראל בבלארוס לשעבר, זאב בן-אריה, לתפקיד אחר בשירות החוץ כתמורה על שהלה הראה לליברמן מסמך חסוי שדן בחיקור הדין שלו בבלארוס.

הטיפול בתיק השני היה רשלני והזוי. כך למשל, חלק מאלה שהיו מעורבים בפרשה נחקרו במשטרה רק אחרי שהודעת בפומבי על כוונתך להגיש כתב אישום. אחד מהם הוא סגן שר החוץ לשעבר דני איילון - שהודח על-ידי ליברמן מרשימת "ישראל ביתנו" לכנסת - שאמור להיות עד מרכזי.

אגב, פגשתי השבוע באקראי את איילון ונראה לי שהוא נינוח לקראת עדותו. לא דיברנו בנושא זה. בבית התליין לא מזכירים את החבל.

קו פעולה מסנגר 
החלטות נוספות שלך לסגור תיקים נגד אישי ציבור משקפות את קו הפעולה שלך, כמי שמבקש לסנגר עליהם יותר מאשר להושיבם מאחורי סורג ובריח.

אחד התיקים הזועקים לשמיים שבהם טיפלה אומ"ץ לאורך שנים, נוגע לחשד כי עמרי וגלעד שרון, בניו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, קיבלו שוחד בסך 5 מיליון דולר מאיל ההון היהודי-אוסטרי מרטין שלאף, שהספיק להשחית כמה אישים בכירים במדינה בעבר ובהווה. סגירת התיק הנוכחי של משפחת שרון המושחתת מהווה נדבך נוסף לתיק של האי היווני שנסגר על-ידי קודמך מני מזוז.

החוק מת מצחוק ואזרחי המדינה צריכים לבכות שכך מתנהלים פני הדברים.

מחדל פרשת הרפז 
נראה שאחד המחדלים הכי חמורים שלך קשור לפרשת הרפז, ששיקפה מערכת יחסים עכורה וחמורה בין הדרג הצבאי הבכיר לדרג המדיני. אחרי שנחשף מסמך הרפז המזויף לפני כשנה וחצי והרפז הודה בעבירה שהוא ביצע, התחייבת בפני מבקר המדינה לשעבר השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, בנוכחות אנשים נוספים, שתוך זמן קצר תגיש נגדו כתב אישום. למרות שמאז חלף זמן רב, לא עמדת בדיבורך. הסחבת הממושכת בקבלת הכרעות בתיקים שממתינים להכרעתך הפכה לחם חוקך הקבוע.

עמדתך הבסיסית הייתה שאין מקום לחקור את מה שהתרחש בשתי הלשכות - זו של שר הביטחון אהוד ברק וזו של הרמטכ"ל לשעבר רב אלוף (במיל.) גבי אשכנזי. לאומ"ץ לא נותרה ברירה אלא להגיש עתירה לבג"ץ, בבקשה שיחייב אותך להורות למשטרה לחקור את הפרשה שגרמה לחלחלה בקרב חוגים רחבים במדינה. לצערנו, העתירה נדחתה.

גם אחרי שהושלם דוח מבקר המדינה, קיבלת פניות מהמבקר החדש, מהפצ"ר ומגורמים נוספים והיססת. בסופו של דבר, אחרי חיבוטי נפש רבים, הורית על חקירת מצ"ח (משטרה צבאית חוקרת) מצומצמת בלבד. אומ"ץ לא הייתה יכולה להסכים עם מידת האיפה ואיפה, והגישה באחרונה עתירה חדשה שתורה לך על חקירת משטרה בלשכתו של ברק בפרשה זו. ברק הוא אזרח ואינו אמור להיחקר על-ידי מצ"ח.

הטיפול הכושל שלך בפרשת הרפז מוליך אחריו שובל של שאלות נוקבות, ומה שחמור יותר - תחושה של תסכול על מחדליה של המערכת המשפטית בנושא קיומי במדינה.

פרשת ההשהיה בטיפול בשופט שחשוד בהכאת ילדיו, שהחלה להיחקר על-ידי המשטרה באיחור של שנתיים וחצי, רק אחרי שנחשפה ב"קול ישראל", הינה שערורייה בפני עצמה [הרחבה בהמשך].

לא גיבוי ולא גינוי 
יש אספקטים נוספים להתנהלות שלך כתובע הכללי של המדינה.

בעקבות פסק הדין השנוי במחלוקת במשפטו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, החלה התקפה תקשורתית מתוזמנת על פרקליט המדינה משה לדור שהכריע בעד הגשת כתבי האישום. אחד התוקפים היה אמנון דנקנר, הסייען התקשורתי הראשי של אולמרט, שעשה מעשה נבלה אופייני לאופיו המרושע, כאשר קרא ללדור לשלוח יד בנפשו בעקבות הכישלון כביכול של הפרקליטות בניהול התיק המשפטי.

ציפיתי לשווא שתעניק גיבוי פומבי לפרקליט המדינה, תגנה את דנקנר ואולי אף תעמיד אותו לדין על העלבת עובד ציבור, אבל אתה החשית והעדפת להסתתר בבונקר של לשכתך.

מעדיף הסתתרות בבונקר 
כבוד היועץ, חבל שאיבדת במרוצת תקופת כהונתך הנוכחית את כבודך המקצועי ואתה מסרב לקחת אחריות לשורה של מחדליך. האחרון בהם הוא ההתנהלות השערורייתית שלך בפרשת השופט החשוד בהכאת שלושת ילדיו. במקום לגלות אומץ לב ציבורי להתייצב בפני אזרחי המדינה, להסביר את פשר הסחבת המוזרה ולפרוס את העובדות לאשורן, העדפת לשלוח לאולפני הטלוויזיה והרדיו את המשנה לפרקליט המדינה שלך, עורך הדין שי ניצן.

ניצן דיבר על תקלה שאירעה בפרקליטות וניסה להרחיק את האש ממך. בשלב שני הופיע בכלי התקשורת המשנה של עורך הדין רז נזרי. הוא ניסה ליצור תמונה פסטורלית על המתרחש בלשכה. כמה חבל שאתה העדפת להסתתר בבונקר מחשש שהאש תפגע בך.

כך נהגת גם כאשר נחשף שרעייתך אביבה העסיקה בביתכם בהרצליה עובד זר חסר רישיון. אין לי ספק שידעת שבביתכם מועסק עובד זר. נתקלת בו מן הסתם לא אחת ולא שתיים. אולי לא היית צריך לפשפש בציציותיו, אבל כראש מערכת אכיפת החוק במדינה, אתה חייב לשמש דוגמה אישית של כיבוד שלטון החוק וסעיפיו בבחינת קלה כחמורה.

אחרי שנחשפה פרשת העובדת הזרה חסרת הרישיון שעבדה בביתו של שר הביטחון, ניתן היה לצפות אם גם בארז שלך נפלה השלהבת. חבל שלא עשית זאת. אחרי שנחשפה הפרשה האישית שלך, העדפת לשלוח את אשתך לקו האש ולעמוד לדין פלילי. מילא שאתה לא ג'נטלמן ולא לקחת אחריות משפחתית, אבל מדוע לא התפטרת מתפקידך אחרי שהתברר שבביתך הפרטי בוצעה לכאורה עבירה?
 
כישלון חרוץ 
כבוד היועץ, בעבר נחשבת לסניגור טוב והגנת על אישי ציבור ידועים חשודים בפלילים. למרבה הבושה, המשכת לתפקד כסניגורם של אישי ציבור מושחתים גם כאשר כיהנת כתובע הראשי של המדינה. צר לי רק על כך שאתה לא מסוגל להיות סניגור טוב של עצמך, אולי משום כך הרשיעו אותך אזרחי המדינה בעצלות בעשייה ובכישלון חרוץ בהכרעותיך לאורך כל מחצית תקופת כהונתך.

פסק הדין הוא: פרישה מיידית מתפקידך, ללא זכות ערעור
ואנחנו נברך: "ברוך שפטרנו מעונשו של זה".

לדף קודם  /  לראש הדף
 
חברים כותבים
הספדים לאריה אבנרי
מאמרים
דוח שבועי - מאת אריה אבנרי
ספרים
שלח לחבר הדפס מפת אתר
English שאלות קישורים
office@ometz.org.il פקס 03-5600469 טלפון 03-5605588 לבונטין 12, ת.ד. 191 תל אביב מיקוד 61001
אפשר להפיץ דף זה באמצעות דואר אלקטרוני, לשמור במחשב האישי, להוריד משרת אינטרנט ולהציגו בפני קהל. כל זאת מבלי לשנות או לפגוע במבנה הדף. על דף זה חלים חוקי זכויות יוצרים. אין לערוך אותו ו/או לעשות בו כל שימוש שלא למטרות שלשמן נועד.
עורכת האתר: רות כהן, דוברת תנועת אומ"ץ.
© כל הזכויות שמורות לתנועת אומ"ץ.