הערת אזהרה
אולמרט שור מועד (19)
17/01/2009

מלחמת 'עופרת יצוקה' העניקה לאולמרט הזדמנות לתקן את תוצאותיה של מלחמת לבנון השנייה עמוסת המחדלים והכשלים.  אך כאשר ישתתקו התותחים - יחזור אולמרט אל מקומו הטבעי מול חוקרי המשטרה.  הניצחון של צה"ל לא ישמש לו מעטפת מוסרית ולא ימחק את העבירות הפליליות שלו שעליהן יאלץ לתת את הדין.
 
מלחמת 'עופרת יצוקה' נפלה לידיו של ראש הממשלה אהוד אולמרט כגלגל הצלה שחילץ אותו מהשרטון שבו היה תקוע ויצר סדר יום ציבורי חדש במדינה. התנהלותו המושחתת של העבריין הסדרתי אולמרט לפני ואחרי מינויו לתפקיד רם הדרג, החקירות הפליליות התכופות וגיליון האישום הראשון שממתין לו, נדחקו לקרן זווית מתודעת הציבור.
מי נותן היום את דעתו לכך שמאז הודעתו של אולמרט על כוונתו להתפטר מתפקידו וקביעת מועד לבחירות לכנסת מכהנת למעשה ממשלת מעבר בעל סמכויות מוגבלות? מי זוכר שעד לפני זמן קצר היה אולמרט ברווז צולע שניסיונותיו הפתטיים החוזרים ונשנים לקדם את חתימת הסכם שלום עם סוריה ובמקביל לחתום הסדר של קבע עם הרשות הפלשתינית נתקבלו בעליבות וברחמנות?
ראש המטה שלו יורם טרובוביץ פרש, מקורביו התרחקו מחשש שיפגעו, ונאמניו היפנו לו עורף וחיפשו לעצמם מנהיג רלוונטי יותר. ציפי לבני זכתה בקופה אך לא השכילה לממש את הרווחים ולהקים ממשלה חלופית.
ברוב עוונותיי הקדשתי לו כאן מאמר פרידה בנוסח של ברוך שפטרנו מעונשים נוספים של אדם יהיר, חסר מעצורים ומניפולאטור חסר תקנה. שעון הבוץ של אולמרט החל לפעול לקראת הבחירות לכנסת הבאה עלינו לטובה. אלא שההתדרדרות הבלתי פוסקת במצב הביטחוני בדרום הארץ יצרה מציאות בלתי נסבלת שחייבה תגובה מוחצת של ישראל למרות העיתוי הפוליטי הבעייתי. למזלנו, עומד כיום בראש המטה הכללי רב אלוף גבי אשכנזי, שערב המלחמה ראשו לא היה נתון במתן פקודות למכירת מניותיו בבורסה.

נוצות הטווס נשלפו מפח האשפה

מלחמת 'עופרת יצוקה' העניקה לאולמרט הזדמנות, בזמן של הרג ופציעות, לתקן את תוצאותיה של מלחמת לבנון השנייה עמוסת המחדלים והכשלים שנסתיימה ללא ניצחון של צה"ל. ועדת וינוגרד בחנה מדוע הסתפק צבא אדיר בעל מוניטין בתיקו מול כוחות גרילה, והוציאה כרטיס אדום לראש הממשלה אהוד אולמרט, שר הביטחון עמיר פרץ והרמטכ"ל דן חלוץ בגין אחריותם למחדל. אבל רק פרץ וחלוץ התפטרו. אולמרט צפצף על מסקנות הוועדה ונשאר (ברוב חוצפתו אמר אולמרט לפני כמה ימים שעוד יבוא היום שבו הוא "יתחשבן" עם הוועדה).
בימים הראשונים של מלחמת 'עופרת יצוקה' שררה אופוריה בקרב אזרחי המדינה נוכח הצלחותיו של חיל האוויר, שהגיעו לשיאן בחיסולם של כמה מראשי החמאס. אפילו העובדה ששטח שיגור הרקטות והטילים של החמאס והג'יהאד האסלמי שהתמקד לפני המלחמה בעיקר בעיר שדרות ובישובי עוטף עזה גדל למרחב של למעלה מ 40 ק"מ, לא העיבה על התחושה שהגיע יום נקם ושילם.
אוכלוסיה של כמיליון אזרחים המתגוררים בבאר שבע, אשקלון, אשדוד, קריית גת, אופקים, נתיבות, יבנה, גדרה ועוד, הייתה ערוכה לספוג מנות יומיות בזכות היערכות נכונה של פיקוד העורף שהצילה חיי אדם רבים ומנעה אסונות נוראים בקרב תלמידי בתי ספר ובגני ילדים. גם המבצע הקרקעי, שלווה בחשש כבד מאבידות רבות של צה"ל בגלל התרברבות החמאס על "קבלת הפנים" שהוא מכין לחיילי צה"ל, החל ברגל ימין בתמיכת מפלגות השמאל, בזכות הכנה מדוקדקת של הכוחות המאומנים, תכנון מופתי של פיקוד דרום ומודיעין יעיל.
בעשרה הימים הראשונים של המלחמה היה צה"ל במיטבו. הפופולריות האישית של אולמרט נסקה, ונוצות הטווס שלו נשלפו מפח האשפה. מאחורי הקלעים החל אולמרט להפעיל מערכות תחמון סמויות במטרה להביא לדחיית הבחירות לכנסת, בעזרתה הפעילה של בת בריתו יו"ר הכנסת דליה איציק דלת המוסר והעשירה באינטרסים אישיים.
מכל עבר נשמעו קריאות שאולמרט הוא ראש הממשלה הטוב ביותר לישראל בתקופה זו. ראש עיירית בת ים, שלומי לחיאני, אמר שרק אולמרט יכול לנווט את המדינה בעתיד הלא נראה לעין. אולמרט, שנפל בשבי של אופיו ההרסני, חזר לסורו בעוצמות גדולות ופתח במבצע משלו שתכליתו הייתה להאדיר את שמו, למחוק את חרפתו הצבאית ולכווץ את עברייניתו.
בשלב הראשון של מבצעו הנאלח החליט אולמרט למנוע מברק ומלבני לקטוף את פירות הניצחון של 'עופרת יצוקה'. אולמרט הנקמן הבלתי נלאה לא שכח להם גם בימי המלחמה את העובדה שבגללם הוא נאלץ לפרוש מהנהגת המדינה. ברק נתן לו בשעתו אולטימטום, ולבני חברה אליו ועודדה אותו לסלקו. אולמרט עשה שורה של צעדים כדי לגמד את תדמיתם בעיני הציבור הרחב, לסכסך ביניהם ולהציגם כאלה ששיקולי בחירות מנחים אותם.
תחילה טיפל אולמרט בשנואת נפשו לבני והציג אותה, בעזרת כתבי הלשכה הסעיינים, כחסרת ניסיון ביטחוני והבנה בינלאומית, שהמיטה עלינו את החלטת מועצת הביטחון שקראה לישראל להפסיק לאלתר את הלחימה בעזה. פואד בן-אליעזר שר התשתיות, בעל רקורד אישי שלילי שכבר אינו שנוי במחלוקת, שימש שליחו של אולמרט לדבר עבירה ותקף חזיתית את לבני. בכך ביקש לשרת את אדונו ברק ולהביא לו קולות בוחרים תומכי לבני. אולמרט הצבוע "נזף" על כך בפואד בישיבת הממשלה, אך הזדרז לשלוח אליו פתק שבו הופיעה המילה "סתם", ולבני לא הבינה כי היא מצויה בימי המלחמה בתיאטרון פוליטי.
אולמרט היהיר והרברבן לא היסס במקביל מלהשתלח בשרת החוץ האמריקנית הפורשת קונדליזה רייס, כאשר סיפר כיצד אילץ את נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש להורות לה להימנע בהצבעה שבה ביקשה להצביע נגדנו. הממשל האמריקני לא היסס להעניק לאולמרט תואר של שקרן, אבל עור הדוב של אולמרט הגן עליו. יותר מדי פעמים בחייו השמיעו באוזניו מילה זו, והוא חדל מלהתרגש.

לא למד שום לקח - ואין לו שכל גם להצטער

אולמרט ביקש לשעוט קדימה לעבר העיר עזה בתמיכתו השקטה של חברו חיים רמון, שביקש להתעטף באצטלה של מדינאי ולהשכיח את עבירת המין שלו. ברק ולבני הפריעו לאולמרט אחרי שיצרו ביניהם חזית מדינית אחידה ולחצו להפסקת האש בחזית הצבאית בעזה. ברק השביח במלחמה את 'העבודה' והכפיל את כוחה בסקרים, אך חשש מתקלה מבצעית שתגרום להרג המוני של אזרחים ולפגיעה בחיילי צה"ל ותטרוף את הקלף המנצח שהוא החזיק בחזהו. לבני הצליחה לשמר בסקרים את מעמדה כמועמדת אלטרנטיבית לראשות הממשלה וחששה מפני משבר הומאניטארי ומהשלכות משפטיות בינלאומיות אחרי סיום המלחמה, אבל לאולמרט היו שיקולים ציניים משלו.
בעת אחת מישיבות המטבחון לא היסס אולמרט לשלוף מסמך מודיעיני מסווג שבו נאמר, בין השאר, שהחמאס מעודד מעמדתם של לבני וברק, ומאמין שאם תהיה הפסקת אש מידית - יצליח להחזיק מעמד ולהתגבר. אופיינית לאולמרט הייתה הדלפת המסמך לכלי התקשורת. בתחום ההדלפות יש לאולמרט וותק רב... זו הייתה אולי אחת הסיבות לכך שלבני וברק התקפלו ואיפשרו לאולמרט לנווט את המשך הלחימה הקרקעית בעזה, ואת התקפות האוויר הבלתי פוסקות שהביאו להרג של עשרות אזרחים חפים מפשע ביניהם נשים וילדים ולהרס של מאות בתים. בין השאר נפגעו מתקניה של אונר"א, סוכנות הסיוע של האו"ם ומרכז תקשורת זרה.
צילומי הזוועה מעזה שנפוצו בעולם החלו לחלחל ולשחוק במעמדה הבינלאומי של ישראל. נכסים מדיניים שנצברו במרוצת השנים האחרונות בעמל רב החלו להשמט מהידיים ולהתנדף. הנשיא הנבחר של ארה"ב ברק אובמה, הודיע כי אין לו כל כונה לעמוד מנגד נוכח החורבן וההרס בעזה. כאשר ביקר בשעתו בשדרות ואמר שכל מדינה שיורים על אזרחיה רשאית להגן על עצמה, לא התכוון לפי כל הסימנים לעוצמת תגובה מעין זו.
הזעזועים במזרח התיכון היו בלתי נמנעים. סוריה הודיעה על ביטול המו"מ לחתימת הסכם שלום עם ישראל; טורקיה, שהייתה בת ברית אסטרטגית וחיונית ביותר באזור ואף תיווכה בנושא הסכם שלום עם סוריה, הפכה לעוינת ותבעה את סילוקנו מהאו"ם; מדינות אזוריות נוספות החלו להתרחק מישראל; ירדן נמנעה מלהחזיר את שגרירה השוהה ברבת עמון; קאטר השעתה את קשריה עם ישראל; העוינות כלפי ישראל הגיעה בימים האחרונים לשיאה בשורה של מדינות בהן יוון, וונצואלה, בוליביה ועוד. הפגנות המוניות נערכו במדינות רבות בעולם. האנטישמיות הרימה את ראשה מחדש, ומצאה לה ביטוי כואב בשריפת בתי כנסת וחילול מצבות בבתי עלמין.
היו כאלה שהזכירו לאולמרט את השלב הקריטי של מלחמת לבנון השנייה, את 60 השעות האחרונות של הלחימה אחרי שהוסכם כבר על הפסקת האש, שבהן נהרגו עשרות חיילי צה"ל. אבל אולמרט לא למד לקח והחליט להמשיך בפעולות ההרג וההרס בגיבויים של פיקוד דרום, השב"כ וחיים רמון, שביקשו לקעקע עד היסוד את שלטון החמאס. הוא רצה להותיר בעזה אדמה חרוכה.
התנהלותו המופקרת של אולמרט במלחמה הנוכחית הייתה זהה לזו שבמלחמת שלום הגליל. במהלך המלחמה הקודמת אירח בביתו, בשבת שבה נפלו חיילי צה"ל, את שני אילי ההון לואי פרנק האוסטרלי שביקש לרכש את בנק לאומי, ואת הקבלן אלפרד אקירוב שרכש בסיטונות במחירים מופרזים ציורים של רעייתו עליזה.
במלחמה הנוכחית התארח אולמרט בביתו של אקירוב בדירת העל במגדל הנושא את שמו. בשעתו ביקש אולמרט לרכוש דירה במגדלי אקירוב אך עליזה התנגדה. מי יודע, אולי שינתה בינתיים את דעתה. אולי כדי לרכך את עליזה ייצג אולמרט את רעייתו באירוע שהיה בעיצומה של המלחמה. כדרכו, צפצף אולמרט על דעת הקהל ששאלה האם צעד זה היה חיוני בעת המלחמה.
באותה שעה, אזרחי דרום הארץ התקשו להבין כיצד זה קורה שלמרות שצה"ל שוהה עמוק ברצועת עזה, חייהם עדיין בלתי נסבלים. בתיהם מופגזים, ילדיהם מושבתים מלימודים, והם מופקרים לחסדי החמאס. מול אזרחים רבים תושבי הדרום שעודדו את אולמרט להמשיך, קם מחנה גדול של אזרחים ששאלו בקול רם אם לא עדיפה הפסקת אש ולו רק לתקופה מוגבלת של שנה, שנתיים.

לא יחמוק מהדין

משום מה נדם השבוע קולם של ברק ולבני שלא הצליחו למנוע מהלכים צבאיים חמורים נוספים בתוך העיר עזה שאיימו לחבל בתוצאות המלחמה. הפרשן הפוליטי של 'הארץ', יואל מרקוס, שהיה בעבר חסיד שוטה של אולמרט וטען כי הוא המנהיג הנכון בממשלה הנכונה, פרסם ביום שישי מאמר תחת הכותרת 'אולמרט חפש לך דירה' שצעקה בעד עצמה. מרקוס טען כי מנהיג חייב לדעת מתי לסיים את המערכה, שיבח את שר הביטחון ברק על הצעתו להפסיק את הלחימה, ומחה על זעמו של אולמרט על ברק. בקטע הסיום של המאמר נאמר "נכנסנו למלחמה עם צבא הנהנה מאמון של 98 אחוז. חשוב לצאת בזמן עם אותו אמון שיש לצה"ל ומפקדיו. אולמרט כועס? שיכעס. שיתערב פחות בדברים שאינו מבין בהם ויחפש לעצמו דירה".
בסוף השבוע נעשו כמה מהלכים מדיניים בוושינגטון ובקהיר שיולידו בראשית השבוע הבא הפסקת אש חד-צדדית של צה"ל, ללא חתימת הסכם חתום עם החמאס שהודיע כבר שימשיך במאבק המזוין נגד ישראל. המאזן הכללי ברור: צה"ל הפגין את עצמתו, ניצח במלחמה והחזיר לעצמו את זכות ההרתעה, אבל תוצאות המלחמה לוטות בערפל כבד. בכל מקרה, מי שיישא בנטל יהיה כבר ראש ממשלה אחר.
לקראת הפסקת האש טרחו כבר עוזריו של אולמרט להפיץ בכלי התקשורת כי הוא תמך למעשה בהפסקת האש החד-צדדית, והפעילות של צה"ל בימים האחרונים ללחימה נועדה בעיקרה להוכיח כי הכדור מצוי בקנה לקראת כל התפתחות.
כמה סמלי היה לנו באומ"ץ לקבל לפני כמה ימים מכתב מעורך הדין רן נזרי, עוזרו של היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, שבו הוא מודיע לנו כי החליט שלא לפתוח בחקירה נגד אולמרט בחשדות לקבלת שוחד במקרים נוספים שהבאנו לידיעתו. בשעתו הגשנו עתירה לבג"צ נגד מזוז שבה ביקשנו להורות להעמיד את אולמרט לדין על קבלת עטים יקרים כשוחד מאילי הון שביקשו סיוע ממשלתי. בג"צ דחה אומנם את העתירה, אבל אומ"ץ לא הרפתה מאולמרט ותחדש את חשיפת מעלליו ואת המעקב אחר טיפולם של גופי אכיפת החוק בפרשות השחיתות שלו.
כאשר ישתתקו התותחים יחזור אולמרט אל מקומו הטבעי מול חוקרי המשטרה, ופרקליטיו יופיעו בשימועים מול היועץ המשפטי לממשלה. הניצחון של צה"ל לא ישמש לו מעטפת מוסרית ולא ימחק את העבירות הפליליות שלו שעליהן יאלץ לתת את הדין.

לדף קודם  /  לראש הדף
 
חברים כותבים
הספדים לאריה אבנרי
מאמרים
דוח שבועי - מאת אריה אבנרי
ספרים
שלח לחבר הדפס מפת אתר
English שאלות קישורים
office@ometz.org.il פקס 03-5600469 טלפון 03-5605588 לבונטין 12, ת.ד. 191 תל אביב מיקוד 61001
אפשר להפיץ דף זה באמצעות דואר אלקטרוני, לשמור במחשב האישי, להוריד משרת אינטרנט ולהציגו בפני קהל. כל זאת מבלי לשנות או לפגוע במבנה הדף. על דף זה חלים חוקי זכויות יוצרים. אין לערוך אותו ו/או לעשות בו כל שימוש שלא למטרות שלשמן נועד.
עורכת האתר: רות כהן, דוברת תנועת אומ"ץ.
© כל הזכויות שמורות לתנועת אומ"ץ.