הערת אזהרה
שקשוקה של שחיתות (54)
02/01/2010

מעצרו של לחיאני אינו פוגע באהדת הציבור הבת- ימי כלפיו. נתניהו לא פצה פיו, כראש אופוזיציה, כנגד השחיתות של אולמרט. הוא ידע למה. ומה הרוויח שלום שמחון?
 
השנה החולפת קיבלה ציון רע מאוד מינוס בתחום פריחתה של השחיתות כמעט בכל רובדי החברה ומגזרי המשק. דווקא בשלהי שנת 2009 פרצו בזו אחר זו ספיחים של כמה פרשות שחיתות, ונוספו אליהן חדשות, כפרומו למה שצפוי לנו בשנה החדשה שבאה עלינו לרעה.
מקבץ ראשון של שלושה אישי ציבור שכיכבו באחרונה בשורה של אירועים נגועים בשחיתות לסוגיה, משמש מורה לדרך העקלקלה שבה הולכת המדינה, שחדלה מזמן להיות אור לגויים ונקודות חושך בלתי מוסריות אופפות אותה מכל עבר.
מקבצים נוספים של פרשות שחיתות אקטואליות יפורסמו על תקן של תמרורי "עצור" במדורים הבאים של "הערות אזהרה".

1.שחיתות שלטונית
הגועליציה של נתניהו

ראש הממשלה בנימין נתניהו אינו מכיר, לפי כל הסימנים, בחשיבותה של הדמוקרטיה, שאחד מיעדיה הוא לשמש גוף מפקח על פעולות הממשלה, שחייב לצלצל בפעמונים ולהתריע כל אימת שאחד מראשי השלטון עובר על החוק ושודד את הקופה הציבורית.
נתניהו נכשל כשלון עצל, כאשר כיהן כיו"ר האופוזיציה, בעת כהונתו של ראש הממשלה המגה מושחת אהוד אולמרט, כאשר לא פצה פיו אל מול שלטון מסואב ברמות מפלצתיות, שלא ידענו כמותו, אולי משום שהוא פחד מאולמרט.
לעיתים אי-אפשר היה שלא לחשוד שבין אולמרט לבינו קיים מאזן אימה סודי, ומי יודע, אולי שניהם מכירים את אותם העטינים ומבינים את כללי המשחק.
העובדה שנתניהו התחמק ולא נענה לבקשת אומ"ץ לכלול בהסכם הקואליציה בראשותו התחייבות להיאבק בשחיתות, ובמקום זאת העדיף להעניק לשר החוץ אביגדור ליברמן, הנחקר הסדרתי, לקבוע את זהותם של השרים הממונים על אכיפת החוק, צועקת בעד עצמה.
המזימה שרקח באחרונה נתניהו, בשיתוף עם שר התחבורה אחיתופל כ"ץ, לפרק את מפלגת קדימה, שנסיתה לרסק את מפלגת העבודה, נראית על פניה לגיטימית כביכול, מאחר שמדובר כאן במגרש פוליטי שבו מקובלים הצביעות, השקר והבוגדנות.
אבל מהלך פוליטי זה כרוך גם בתשלום שוחד נדיב מהקופה הציבורית ע"י המאגר הקואליציוני הנוכחי, הכולל 39 שרים וסגני שרים, בתריסר תפקידים מיניסטריאליים נוספים, ובחלוקת טובות הונאה נוספות באמצעות מינויים של מקורבים למיניהם.
כצפוי, עורר הליך הפירוק של קדימה זעם רב בקרב כמה מראשי המפלגה, למרות שנכשל כבר בשלביו הראשונים.
אחד מאלה שנזעקו לדגל היה שר האוצר לשעבר רוני בר-און שכינה את נתניהו: "נכלולי ושלומיאל".
על כגון זה אמר פעם חכם לא קדמון: "ראו מי שמדבר".
בר-און היה שותף פעיל, לפני תריסר שנים, בתקופת כהונתו הראשונה של נתניהו כראש ממשלה, לניסיון להשתלטות על מערכת שלטון החוק, שבה נטלו חלק שר הפנים דאז, הרב אריה דרעי, הזכור לרע, שר המשפטים לשעבר, חבר הכנסת צחי הנגבי, שעומד עתה לדין פלילי, והקבלן בעל קופת השרצים הפוליטיים, דוד אפל.
ראש עיירת ירושלים דאז, אהוד אולמרט, העדיף לפעול בצורה סמויה מאחורי הקלעים מבלי להותיר עקבות, מאחר שהיה נתון לחקירות משטרה.
על-פי התוכנית, נבחר אומנם בר-און לבושתנו ליועץ המשפטי לממשלה, למרות שנחשב למשפטן בעל רמה בינונית, בהסכמתו של נתניהו, שלא גילה ערנות מספקת, בגלל עיסוקיו המדיניים.
נתניהו לא היה מודע למטרה האמיתית של הקושרים להביא לכך ששליחם לדבר עבירה, בר-און, יסגור תיקי חקירה פליליים של אישי ציבור מאנשי שלומם.
ברשימת הנהנים מסגירת תיקיהם היו אמורים ליהנות בראש וראשונה כל אנשי החבורה, הלא הם דרעי, הנגבי, אפל ואולמרט.
למזלנו נחשפה הפרשה מיד, ובר-און נאלץ לפרוש בבושת פנים אחרי יממה שבה כיהן בתפקיד זה, מה שלא מקנה לו את הזכות להציב את צילומו על גבי קיר היועצים בבנין משרד המשפטים.
למרבה האירוניה נחלץ בימים האחרונים אולמרט כדי לסייע ללבני, שהפכה מאויבת פוליטית לידידה קרובה חדשה, שלא מפריע לה להסתודד עם המסואב, כפי שהיא נוהגת לשהות במחיצתם של עברייני קדימה שמספרם גדול יותר יחסית מאשר בכל מפלגה אחרת. אולמרט אמר בימים אלה לכמה מחבריו כי הוא מתכוון לחזור לראשות קדימה בעוד עשרה חודשים. מן הסתם מאמין אולמרט שיעלה בידו לתחמן את המערכת המשפטית כפי שעשה בעבר, והוא יפעל בדרכים שונות כדי לצאת זכאי במשפט הפלילי שהחל השבוע ובמקביל למנוע הגשת כתבי אישום נוספים נגדו.
אומ"ץ עומדת על המשמר ותפעל בדרכים משפטיות וציבוריות כדי לסכל את שובו של רב המושחתים לשלטון.

2.שחיתות מיניסטריאלית
הכול נשאר במשפחת שמחון

שר החקלאות שלום שמחון המשמש כיד שמאלו של מנהיג העבודה אהוד ברק, אינו חושש לחזור מדי פעם לסורו, ובועט בכללי המינהל התקין וטוהר המידות.
לפני כשנה הגישה תנועת אומ"ץ למבקר המדינה ממצאים המעלים חשדות למעשים פליליים ואי-סדרים כספיים במועצת הזיתים, הכפופה למשרד החקלאות, ומשמשת אחת משכיות החמדה של השר.
בעקבות זאת החלו אנשי משרד מבקר המדינה לערוך בדיקה יסודית בהתנהלותה של המועצה, ובימים אלה הולך ונשלם דו"ח הביקורת.
מסתבר שלשמחון אצה הדרך, ומבלי להמתין לממצאי הדוח, הוא פועל בימים אלה לפירוקה של המועצה כגוף עצמאי ולצרפה למועצת הצמחים, למורת רוחם של חלק מחברי המועצה.
במסגרת זו הצליח השר לטרפד, באמצעות מקורביו, את מינויו של מנכ"ל חדש למועצה שכבר נבחר ע"י ועדת האיתור, ואמור היה לעשות בה סדר וניקיון, ובמקום זאת מעדיף שמחון שאחד מעובדי משרדו ישמש איש קשר למועצה שכמה מראשיה הנגועים ממשיכים לכאורה בפעילותם הלא תקינה.
פרשה נוספת שבה היה מעורב שמחון נחשפה בשעתו ע"י העיתונאי משה ליכטמן בגלובס וגילוייו שימשו בסיס להגשת תלונה של אומ"ץ למבקר המדינה נגד שמחון.
ליכטמן חשף בין השאר שמינהל מקרקעי ישראל הקצה באופן חריג למשפחת שמחון, המתגוררת במושב אבן מנחם בצפון, חלק קרקע נוספת למרות שלא התקיימו כל התנאים להקצאת קרקע כזו. על חלקה זו בנתה משפחת שמחון שני בתים רחבי ידיים ועוד חמישה צימרים.
לצורך השימוש בחלקה החדשה שמחון הפך שטח ציבורי שהיה ממוקם ליד ביתו, לשטח פרטי וזאת בהסכמה חריגה של המינהל.
ואם לא די בכך, אושרו התוכניות להרחבת חלקתו של שמחון ע"י הוועדה המקומית מעלה הגליל, שהיו"ר שלה הוא לא במקרה אלי שמחון אחיו של השר.
עד כה לא קבע מבקר המדינה את עמדתו בנדון.
מפרשה נוספת, הראשונה בסדרה שדבקה בשמחון, הוא יצא, למרבה ההפתעה, יבש. המדובר הוא בחשיפה של אומ"ץ, שעל פיה נהגו שמחון ובני משפחתו לטוס לחו"ל ללא תמורה ובתנאים מיוחדים במטוסיה של החברה להטסת תוצרת חקלאית.
העברנו אז את הממצאים למשרד מבקר המדינה, שערך בדיקה מדוקדקת, ובסיומה החליט להמליץ בפני היועץ המשפטי לממשלה להורות על חקירה פלילית נגד שמחון.
המשטרה חקרה ומזוז קבע שאין ראיות להעמיד את השר לדין. חבל שמזוז שפעל אז בהיסוס לא הותיר לבית המשפט לבחון את הראיות.

3. שחיתות מוניציפאלית
מי מפחד מהשריף לחיאני?

ראש עיריית בת-ים, שלמה לחיאני, נהנה בסוף השבוע האחרון מפריבילגיה שמעולם לא זכו לה נחקרים הנתונים בפקודת בית המשפט במעצר בית, ומורחקים מחשודים אחרים וממקום עבודתם, על-מנת שלא ישבשו חלילה את החקירה המשטרתית בעבודתם.
אנשי תקשורת שחרו לפתחו של בית חמותו, שבו הוא מתגורר, כדי לראיין אותו מול מצלמות ומיקרופונים, והוא ניצל את הבמות התקשורתיות, לא רק כדי לנסות לשדרג את שמו הרע, אלא גם כדי ללגלג על חוקרי המשטרה ולערער את המיומנות המקצועית שלהם.
יתכן שהמשטרה העדיפה להתעלם מהאורגיה התקשורתית המוזרה, מאחר שכשלה בכך שהפכה את מעצרו השבוע לאירוע מתוקשר, ובשל כך נזף השר לביטחון פנים יצחק הרונוביץ במפכ"ל רב-ניצב דודי כהן.
יש גרסה אחרת שעל פיה המשטרה נבהלה מעצמה, חוששת מידו הארוכה של לחיאני, ומנסה לרצות אותו, כפי שעושים גופים ואישים אחרים. תנועת אומ"ץ לא נמנית עליהם.
במהלך שנת 2007 העברנו למשרד מבקר המדינה חומרים שונים שהגיעו אלינו, ואשר נגעו להתנהלותו של לחיאני בבת-ים. המשרד ריכז מסמכים רבים ממקורות אחרים, ובסופו של דבר פרסם בראשית 2008 דו"ח חמור, שהצביע על שורה של תופעות פסולות בעיר.
לחיאני לא נשאר חייב למבקר המדינה, טען שהוא רודף אותו באורח אישי, והודיע כי הוא מגיש נגדו תביעה על הוצאת דיבה. עד כה לא ברור אם צעד משפטי חריג זה יצא לפועל.
על יסוד דוח המבקר הגישה אומ"ץ תלונה למשטרה, ובתגובה אוימנו בהגשת תביעה, איום שלא מומש.
בין לבין הוזמנתי לפני למעלה משנה ע"י יועצי ראש העיר לסיור בבת-ים, כדי להראות לי מקרוב את פעלו של לחיאני בעיר. התרשמתי מאוד מהעשייה שלו.
הגעתי מזמן למסקנה שתושבי הערים ברחבי המדינה מעדיפים ראש עיר מושחת באור אישי, אבל טוב לפיתוח ותחזוקה של העיר על פני ראש עיר ישר, אבל נרפה בטיפולו בענייני העיר.
האהדה הרבה שיש כלפיו, מלווה בהרבה יראה.
לחיאני הוא כיום אחת הדוגמאות הבולטות לתופעה זו, שעליה עמדתי השבוע, ביום מעצרו של לחיאני, כאשר רואיינתי במשדרי החדשות של הערוץ הראשון והטלוויזיה המקומית.
ביטוי מוחשי לכך ניתן גם בימים אלה בתערוכה הניידת של אומ"ץ, "מושחתים נתפסתם", שבה מוצגים, בין השאר, כמה ראשי ערים שסרחו וטופלו ע"י אומ"ץ במהלך חצי תריסר שנות קיומה של התנועה.
לחיאני הוא, כאמור, אחד הבולטים בקבוצת ראשי הערים הללו.
כמה מבאי התערוכה בתקופת הצגתה בתל אביב הביעו בשל כך מורת רוח, ולא היססו לאיים, והם לא היו היחידים שאיימו עלי השבוע, בגין הפעילות הבת-ימית שלנו בשירות הציבורי.
הייתה זו הפתעה מוזרה לגבי לשמוע שראש עיריית הרצליה, יעל גרמן, הידועה בניקיון כפיה, הזדהתה בפומבי בשידור רדיו אחרי מעצרו של לחיאני.
לעומת זאת, לא התפלאתי שאהוד אולמרט, הוא ולא אחר, צלצל אל לחיאני מיד אחרי שהחל לרצות את מעצר הבית שלו כדי לעודד אותו.
בדבר אחד אני משוכנע: אולמרט לא אמר ללחיאני "להתראות בקרוב".
 
 


לדף קודם  /  לראש הדף
 
חברים כותבים
הספדים לאריה אבנרי
מאמרים
דוח שבועי - מאת אריה אבנרי
ספרים
שלח לחבר הדפס מפת אתר
English שאלות קישורים
office@ometz.org.il פקס 03-5600469 טלפון 03-5605588 לבונטין 12, ת.ד. 191 תל אביב מיקוד 61001
אפשר להפיץ דף זה באמצעות דואר אלקטרוני, לשמור במחשב האישי, להוריד משרת אינטרנט ולהציגו בפני קהל. כל זאת מבלי לשנות או לפגוע במבנה הדף. על דף זה חלים חוקי זכויות יוצרים. אין לערוך אותו ו/או לעשות בו כל שימוש שלא למטרות שלשמן נועד.
עורכת האתר: רות כהן, דוברת תנועת אומ"ץ.
© כל הזכויות שמורות לתנועת אומ"ץ.